דרישה, חושן משפט רכח:ז
Drisha, Choshen Mishpat 228:7 · דרישה · free full Hebrew text
Open in the reader →כגון שלא יסרהב בחבירו שיסעוד כו' נלע"ד מדקתני בברייתא יסרהב שהוא ל' הפצרה וכן לא ירבה לו בתקרובת כו' משמע דוקא בהפצרה ובהרבה תקרובת הוא דאסור משום גניבת דעת [אבל] לומר לחבירו פעם אחת בוא לאכול עמי אע"פ שיודע בו שלא יאכל עמו אין בו משום גניבת דעת משום שדרך העולם הוא לדבר כך מפני הכבוד ויש מביאין ראיה ממ"ש התוס' בחולין דף ז' אמעשה דר' פנחס בן יאיר שהשיב לר' ישראל קדושים הם יש שיש לו ואינו רוצה כו' וכתבו התוס' ואפ"ה קראן קדושים שמזמן חבירו לאכול מפני הבושת כו' ש"מ אף שאינם רוצים מ"מ דרך לקרוא מפני הבושת וע"ז קאמר קדושים הם ואין הנדון דומה לראיה דיש לחלק דשאני התם שאינו רוצה מ"מ כשקורא לאכול מפני הבושת הנקרא הוא בא ואוכל וע"ש זה י"ל דנקראו קדושים כיון דס"ס מאכילו משא"כ היכא שיודע בחבירו שלא ירצה לאכול עמו ומ"מ נ"ל מ"ש: