דרישה, חושן משפט קצב:א

כיון שנעל או גדר כו' משנה היא בפ' חזקת ובגמ' שם דנ"ג וכמה כ"ש כדשמואל דאמר שמואל גדר גדר והשלימו לעשרה ופרץ פרצה כדי שיוכל ליכנס בתוכה ה"ז חזקה ע"ש פירושיה דשמואל ועי' בפי' רשב"ם [וקצת מנהו בב"ח]: וכתב הרמב"ם שצריך ג"כ שמתחילה כו' הב"י כתב ז"ל הרמב"ם פ"א דמכירה כתב המחזיק בגדר כיצד כגון שהיה שם גדר והיו עולין בנחת והוסיף עליו כל שהוא והשלימו לעשרה ונמצא שאין עולין אלא בדוחק הרי זה מועיל וקנה. וברא"ש כתב מימרא דשמואל כמות שהיא וסובר רבינו דכיון דמפשטא דמימרא היא דוקא דהשלימו לעשרה דהא אמר שמואל וגדר גדר והשלימו לי' כו' אם איתא דס"ל להרמב"ם והרא"ש דל"ד הו"ל לפרושי ואין זה כדי להכריע דכן דרכו לפעמים להעתיק לשון הגמרא וכמו שנפרש הגמרא נוכל לפרש דבריהן עכ"ל. ולי נראה שהדין עם רבינו ושאין לתרץ דנקט לישנא דשמואל דודאי שמואל הוצרך לומר והשלימו לעשרה כדי שמתוכו יובן דמיירי כשכבר עיילי ברווחא והשתא עיילי בדוחקא (וכמ"ש רשב"ם דסתם השלמה לעשרה הכי הוה וקיצר שמואל בלישניה וסמך אמבין) אבל הרמב"ם שכתב פירושא דמילתא דהיינו שהיו עולין בנחת אי איתא דס"ל כהרשב"ם ל"ל להזכיר כלל והשלימו לעשרה אלא לאו ש"מ דוקא קאמר והוכחה זו מספקת בדברי הרא"ש והרי"ף ז"ל שהביא מימרא דשמואל ופי' הגמרא עליה ואי דס"ל דשמואל אורחא דמילתא קאמר לא הו"ל להביא מימרא דשמואל כלל אלא המשנה ופירוש דגמ' לחוד (קאמר) וק"ל: