דרישה, חושן משפט קפג:ז

נתנם לו למחצית שכר כו' כן הוא בב"ק דף ק"ב ומכאן כתבו התוס' בשם ר"י והרא"ש והר"ן והמרדכי גם כן (בי"ד סימן קע"ז) בשמו שיכול אדם להלוות לחבירו למחצית שכר ויהיה רחוק להפסד והוא שיאמר לו מתחילה שילוה המעות דוקא על מטבעות כסף וזהב ויטמנם בקרקע ומעתה אם הלוום בע"א אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע ואין בזה איסור ריבית כקרוב לשכר ורחוק להפסד דעלמא מאחר שאם היה עושה מה שמצווה לו היה קרוב לזה ולזה וגם המקבל אינו נחשב גזלן במה שמשנה מדעת הנותן דאם היה נחשב גזלן לא היו אומרים בדין זה שציווהו ליקח חיטים וקנה שעורים שאם הותירו הותירו לאמצע (מיהו לפי מ"ש לעיל בסמוך בשם הרי"ף והרמב"ם דס"ל בשולח יד לא קנה והריוח לאמצע אין ראייה מזה דלא מחשב גזלן אלא ודאי לאו גזלן מיחשב כיון שמכוין לטובת ריוח שניהם ע"ש במרדכי שכתב איך יתנה עם המקבל שאם יצטרך ליקח מעות לצרכו ויחזור אח"כ לשותפות איך יעשה שלא יהיה בו ריבית שהרי שלח בו יד ונחשבין כשלו כו' ע"ש: