דרישה, חושן משפט קעה:לד

וכתב הרמב"ם ב"ח של מוכר כו' והרמב"ן כתב כו' והב"י הקשה דדברי הרמב"ם כפשטן הם תמוהים ע"ש היאך מפרש דברי הרמב"ם ונלע"ד דאפשר שגם רבינו הבין דברי הרמב"ם כן כמ"ש ב"י ואפ"ה הביא דברי הרמב"ן לפלוגתא עליו וה"ק והרמב"ן כתב שאין המצרן חוזר כלל על הלוקח שאין עשיית הישר והטוב בממונו שיתן ממונו למצרן ואע"פ שהמוכר קבל עליו אחריות ואין הלוקח נפסד (דהא בהכי מיירי הרמב"ם לפי מ"ש) מ"מ כיון דלפעמים לא ימצא למוכר כו' ואז ודאי אין האחריות המצרן על הלוקח. הלכך גם אם יש לו למוכר אין אחריותו של מצרן על הלוקח כלל אלא על המוכר משום דלא פלוג שהלוקח אינו אלא כשליח פי' ואין המוכר יכול לומר למצרן לאו בעל דברים דידי את: