דרישה, חושן משפט קלב:ג

ואשה פנויה שערבה לאחרים ונישאת דינה כאילו לותה הרמב"ם כתב דין הלואות ודין ערבות דפנויה שם בס"פ כ"ו ומסיק וכתב ז"ל ואם היו אותן מעות הלואה עצמן קיימין יחזירו אותן למלוה עכ"ל וכתב שם המ"מ דיש ראיה לזה מהגמרא דספי"נ ע"ש ודברי הרמב"ם וראייתו קאי שם אמעות הלואה שהוא בעין בידה בשעה שהיא נשואה קמ"ל שאין לבעל לומר הלואה להוצאה ניתנה ותיכף שנשאתי אותה זכיתי לאכול פירות ממעות שבידה אבל לענין ערבות אם המעות עדיין ביד הלוה שאשתו ערבה בעדה בעודה פנויה אין להמלוה על בעל האשה בכה"ג שום צד חייב לומר שיכפה להלוה וגם לא על אשתו דהא אף אם לא נישאת אין על הערב שום צד חיוב כל זמן שהיה יכול להוציא מיד הלוה וק"ל: