דרישה, חושן משפט קכו:טו

דכיון שלא היה כו'. האי דכיון כו' לא כתב בעה"ת שם ע"ש וגם לכאורה נראה דלא ס"ל דמשמע מינה דלא חש להודות כיון דליכא עדים בדבר הא איכא עדי בדבר תו אינו נאמן לומר טעיתי דלא היה מודה לפני עדים מתחילה לסמוך אהמיגו דפרעתי אם לא שברור לו שחייב לו והו"ל כמגו במקום עדים ובעה"ת ס"ל דנאמן במגו דפרעתיך אם הוא לאחר זמן ורבינו כתב ה"ט לפי סברת הרא"ש דמחלק ביניהן וס"ל דבהודה לפני עדים אינו נאמן לומר טעיתי במגו דפרעתי ובהודה שלא בפני עדים נאמן במגו דלהד"ם וכמ"ש בסמוך ומשה"נ לא כ' טעם דבבא שנייה כיון דלא ס"ל להרא"ש דבעה"ת דכתב דנאמן לומר טעיתי במגו דפרעתי או להד"ם והא דלא חש להודות מתחילה אין זה קושיא בעינו וכמ"ש הר"ן בשינויא קמא אבל זה הוא דוחק דיתחיל רבינו בדברי הבעה"ת ויסיים כטעם דלא ס"ל לכ"נ עיקר כמ"ש בפרישה ודוק: