דברי צבי כה

לאגודות משום דבלא"ה הוי אגודות מה שבני א"י אומרים השאלה ביום אחר א"כ ש"מ דשינוי מקומות נמי מקרי אגודות ומה שמקשה מג"א משאלה ג"כ לא אוכל להבין דבשלמא בהזכרת הגשם או בהפסקה אומרים שבלילה לא באו הכל לבהכ"נ כי גם בחוה"מ מותרים קצת מלאכות ולהכי כתב המג"א דאינם באים בערב בשמיני עצרת דסבר דגם חוה"מ מקרי ימי מלאכה ולכן מתחילין להזכיר ביום הוא יו"ט ובאים הכל לבהכ"נ אבל בשאלה שמתחילין בא"י ז' מרחשון ובח"ל ס' אחר התקופה והם ימי חול ואף ביום אין הכל באים לבהכ"נ ותהוי ביום אגודות כמו מבערב ולכן מתחילים בערב ועוד נראה דכמו דאסור להזכיר גשם עד שיכריז ש"ץ כן אסור לשאול עד שישאול ש"ץ וא"כ ניחא דמתחילין בערב דבסי' רל"ז סעיף א' איתא דהא דמכריז ש"ץ ר"ח בין קדיש לתפלת ערבית שהוא צורך תפלה וכתב המג"א ועוד דתפלת ערבית רשות א"כ בשחרית אסור להכריז ומוסף אין מתפללין כשמתחילין לשאול ואין ממתינין עד המנחה כי מי שלא בא לבהכ"נ למעריב אין בא במנחה שמתפללים מנחה ומעריב ביחד ולכן מתחילין לשאול במעריב

שם סק"ו ואפי' כו' דמ"מ אינו ענין להזכרה כו'. פי' מחה"ש דחוק דפי' דהרב"י כתב דמשיב הרוח לא שייך בש"ת כלל כמ"ש המג"א בסי' קי"ז ס"ק ו' ולי נראה פי' דבסי' קי"ז סעיף ב' דאם בארץ אחת כול' צריכים מטר וטעה יחיד ושאל מטר בברכת השנים אין מחויב לחזור ולהכי כתב המג"א דלגבי הזכרה אפי' במקום שצריכים גשם וטעה ואמר משיב הרוח חוזר דלפי' מחה"ש אין שייך דברי מג"א לש"ע דבש"ע איירי בטעה

קטו צ"ע דהטור כתב דאומרים בינה אחר קדושה דכתיב והקדישו כו' וסמך ליה וידעו תועי רוח בינה וזה הוא מה שאמרו בגמ' מגילה דף י"ז ע"ב והטעם שכתב בש"ע הוא מה שכתב הטור בשם הירושלמי ולמה כתב בש"ע טעם הירושלמי ולא כתב טעם הגמ' דידן ולא אוכל להבין טעם הירושלמי שכתב הטעם משום שמותר האדם מן הבהמה הוא הבינה והשכל קבעו ראש לאמצעיות דאם אין בינה אין תפלה ע"ש דקשה דלטעם זה הוי לי' לקבוע בינה בתחלת תפלת י"ח דהא שלש ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו כדאי' ברכות דף ל"ד ע"א ולסדר שבח לה' ית' צריך בוודאי בינה יתירה

קטז הטור כתב שמינית רפאנו כו' והיה ראוי לומר רפואה בין סליחה לגאולה כדכתיב הסולח לכל עונכי הרופא כו' אלא שראו לקבוע גאולה בשביעית כו' וצע"ק דבמגילה דף י"ז ע"ב פריך הגמ' דלימא בתרה דתשובה ע"ש אבל על זה לא פריך הגמ' דלימא רפואה בתר סליחה משום דההיא רפואה דכתיב בפסוק הסולח היא רפואה דסליחה כמו דאי' בגמ' שם ופי' מהרש"א בח"א דקרא איירי ביסורין ממרקין עונותיו דרפואתו הי' סליחתו או כמו שכתב הרמב"ם דרפואה דכתיב איירי ברפואות הנפש שהיא הסליחה ע"ש א"כ סליחה ורפואה חד הוא סליחה על עונות אבל הרפואה שאומרים בברכת רפאנו שהוא רפואת הגוף לא מיירי בהאי קרא ומש"ה לא פריך הגמ' כקושי' הטור

קיז מג"א סק"ב עד כו' הב"ח כו'. ולפענ"ד נראה לתרץ דברי הב"ח דבסי' קי"ד סעיף ג' איתא דאין פוסקין מלהזכיר עד שפסק הש"ץ במוסף א"כ ה"ה בשאלה אע"ג דשאלה לא שייך ביו"ט מ"מ חיוב השאלה לא פסק עד שש"ץ פוסק מלהזכיר במוסף ואז פוסק חיוב הזכרה והשאלה ועי' במג"א סי' תפ"ח ס"ק ד' ומה שמקשה מג"א מתענית דף ד' ע"ב אפשר לתרץ דשם משני הגמ' עד שיעבור ש"ץ ראשון היורד ביו"ט של פסח ובגמ' שם מדמה שאלה להזכרה שמקשה מברייתא דקתני שואלין אמתניתין מזכירין ודקתני שם במתני' האחרון אינו מזכיר זה קאי אש"ץ כי הצבור מזכירין גם במוסף כמו שכתב רמ"א בסי' קי"ד סעיף ג' ובגמ' שם נמי מיירי מש"ץ ולהכי פריך הגמ' שפיר שאלה ביו"ט מי איכא כי הש"ץ בוודאי לא יטעה ויאמר תפלת חול עד ברך עלינו והב"ח מיירי ביחיד

קיח ט"ז המלך כו' תי' הר"ר מנוח כו' דברי הר"ר מנוח הביא הרב"י בסי' תקפ"ב וזה לשונו וה"ר מנוח כתב דמלך אוהב צדקה ומשפט משמע שיתנהג עם ברואיו בצדק ובמשפט אבל המלך המשפט ר"ל שית' שופט העולם א"נ משמע שהוא עצמו הוא המשפט כמו שאנו אומרים הוא החכמה שאין לומר עליו יתברך חכם שנראה שקונה החכמה מאחר עכ"ל א"כ נראה דהר"ר מנוח בא לתרץ מה הפרש יש בין מלך אוהב צדקה ומשפט לבין המלך המשפט דלא כט"ז שכתב שהר"ר מנוח מתרץ על דלא אמרינן המלך השופט רק שקשה לי על הר"ר מנוח בתירוץ השני דא"כ בכל השנה היה ראוי לומר המלך המשפט לומר שית' הוא המשפט ולא שקנה המשפט ואפשר שזאת כוונת הט"ז

שם ס"ק ב' מיהו כו' אבל הטור עצמו כתב בה' ר"ה וכ"כ התוס' והרא"ש כו'. ולפענ"ד גם בסימן זה מוכח דהטור וה"ר יחיאל אחיו והרא"ש שצריך לחזור אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט דהטור כתב שרבינו יחיאל אחיו כתב מה הפרש בין מלך אוהב צדקה ומשפט ובין המלך המשפט לענין שצריך לחזור לראש וכתב דהרא"ש קיבל דבריו וכתב הרב"י שהרא"ש קיבל דבריו שיש לתמוה כמו שתמה רבינו יחיאל בנו אבל ה"ר יחיאל בעצמו כתב אע"ג שתמה מ"מ אין לשנות דהיינו שצריך לחזור אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט כי על שצריך לחזור היה תמיהתו וכשקיבל הרא"ש דבריו היינו שיש לתמוה אבל מ"מ אין לשנות מה דאמרי' צריך לחזור וכן כתב הטור בסוף סי' קי"ט שאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט שחוזר לברכת השיבה

קיט סעיף ג' לא אוכל להבין מה שכתב רש"י ברכות דף