דברי צבי רכז

לפסול באותן הבדים מנ"ל דכשר דהא לא איפסק הלכה בזה לפירוש דידן ואין לומר דגם זה פסול א"כ לא ימצא הדס כשר כמ"ש הר"ן הובא בהרב"י אלא ע"כ צריך לומר דבשלמא להר"ן שפוסק כסתם משנה נקטם ראשו פסול צריך לדחוק ולפרש הפלוגתא דר"י ורבי טרפון באותן בדים ולומר דיש פסול באותן בדים אבל לדידן דלא פסקינן כמתניתין דנקטם ראשו פסול ומפרשינן הפלוגתא דר"י ור"ט בנקטם ראשו' לא אמרי' כלל דיש ריעות' באותן בדים אפי' אם לא יקטום אותם ואין להוסיף על הפסולים שלא נזכר בגמ' וכן המנהג שלא לקטום אותן בדים

שם קשי' לי בסוכה דף ל"ג ע"ב אמר ר"פ אדומות כשחורות דמיין דא"ר חנינא האי שחור אדום הוא אלא שלקה ע"ש וקשה מנ"ל דאדום תהי' שחור דמדר' חנינא לא מוכח רק מה שעתה הוא שחור הי' מעיקרא אדום אבל שכל מה שהוא אדום תהי' אח"כ שחור לא מוכח מדר' חנינא דילמא יש אדום שלא תהי' בסופו שחור ויש להביא ראי' שאין כל אדום יעשה שחור מחולין דף מ"ז ע"ב דאדומה כשרה ושחור פסול משום דהי' אדום אלא שלקה והוי לקותא ע"ש וא"א דכל אדום תהי' שחור א"כ ליטרף נמי באדומה מפני שלבסוף תלקה ותהי' שחור א"ו דלא חיישי' לאדום שתהי' שחור

שם מג"א ס"ק ד' בכל ענין כו' ה"ל כמנומר כו' לפענ"ד מוכח לכאורה דלא כמג"א דבסוכה דף לג ע"ב בתוס' ד"ה שנים כו' מסיק תוס' אי לא גרסי' אדרבה ניחא דמשמע לי' הסברא שהכל שוה לענין ענבים אע"פ שחלוקה לענין חזזית עכ"ל כונתם דדוקא לענין חזזית אמרי' שם בדף ל"ה ע"ב דבשנים ושלשה מקומות ת אפי' במיעוטו פסול אבל הכא אפי' היו ענביו בשנים ושלשה מקומות אפ"ה במיעוטו כשר וכן אית' הכא סעי' ב' דדוקא ענביו מרובות מעליו פסול משמע מיעוט ענבים אפי' בהרבה מקומות כשר ובסי' תרמ"ח סעי' ט' לענין חזזית פוסל בב' או ג' מקומות אפי' במיעוטו וכיון דשם דף ל"ה ע"ב אמר דב' וג' מקומות פסול בחזזית במיעוטו משום דהוי כמנומר משמע דענבים בהדס לאו משום מנומר דאל"ה הי' לפסול במיעוט בב' ג' מקומות

שם וכתב המחה"ש שהב"ח והט"ז הסכימו דאפי' נשרו מכל קן וקן שבכל אורך ההדס עלה א' ונשאר בכל קן ב' עלים דכשר ע"ש ואני מסופק אם יש באיזה קנים ג' עלין ויש ג"כ איזה קנים של ב' עלין מתחלת ברייתו אם נאמר שג"כ כשר כמו בנשר עלה אחד ויש לפשוט מדברי הרא"ש בפרק לולב הגזול דין י' שכתב מדנשרו מקצת עלין כשר ברובו ה"נ אי הוי מיעוט שאינו עבות כשר לא גרע מנשרו ע"ש עוד כתב מחה"ש ש שבהדסים שאין בכל קן כ"א שנים אם לא נשר רק עלה אחד פסול ובט"ז יש כאן ט"ס עכ"ל ופליאה על באר היטב בס"ק ט' שהעתיק מט"ז דבהדס ב' על ב' להר"ן פסול אם נשר א' ולהרא"ש כשר ובמחילת כבודו לא עיין יפה כי הפלוגתא בין הר"ן והרא"ש בהדס שיש ג' עלין אבל בהדס של ב' עלין ונשר אחד לכ"ע פסול כמ"ש הט"ז וכמ"ש מחה"ש

שם בתשו' חכם צבי סי' קס"א מתוכח עם הספר שבות יעקב שפוסל ההדסים הנמצאים באמשטרד"ם ובהמבור"ג ג' ג' בחד קינא ותלושין לשעתן משום חשש מורכב וחכם צבי חולק עליו וכתב שאין בהם חשש הרכבה אע"ג שמשנים מההדסים המובאים מאיטלי' ומביא ראי' שבסוכה דף ל"ג ע"א מכשיר אסא מצראה אע"ג שיש בו שינוי משאר ההדסים אפ"ה לא חיישי' שהם מורכבים עיי"ש שהאריך ולפענ"ד נעלם מחכם צבי ומשבות יעקב תשו' רמ"א סי' קי"ז שמכשיר בפירוש הדס מורכב וכתב שאין פסול רק אתרוג מורכב אבל הדס אע"ג שהוא מורכב אם הוא עבות כשר

תרמז הרב"י מסתפק הא דאמר בסוכה דף ל"ד ע"א דערבה קנה שלה אדום וצפצפה קנה שלה לבן אם אדום ממש בעינן ואם הוא ירוק פסול או דילמ' לבן ממש פסול אבל ירוק כשר שכהשמש מכה בו נעשה אדום ולזה דעתי נוטה עכ"ל ולפי דברי הרב"י אפשר לתרץ קושי' תוס' שם בד"ה קנה שלה כיון דפירש סימני ערבה הוי סגי כו' ע"ש ולפ"ז ניחא שצריך לפרש סמני צפצפה לומר דדוקא כשקנה שלה לבן לגמרי פסול אבל בירוק והשמש מכה נעשה אדום כשר

שם ט"ז ס"ק ב' ורוב כו' ולהראות חידוש כמ"ש הרא"ש כו'. צ"ע דהא מה דמברכינן המוציא עיקר הטעם כדי שלא לערב האותיות העולם מוציא כמ"ש תוס' והרא"ש בברכות דף ל"ח ע"ב והא דפסק הרא"ש בפ"ק דפסחים בעל ביעור לומר חידוש היינו משום דאמרי' בברכות דף נ' ע"א מברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא ולפי"ז לא אמרי' שצריך להראות חידוש ולעשות אע"ג דאינו לכ"ע רק בברכות אבל בשאר דברים לא מצינו שצריך להראות חידוש ובוודאי מצוה לעשות מה שהוא כשר לכ"ע ובסוכה דף ל"ב ע"ב רב אחא מהדר אתרי וחד הואיל ונפק מפומיה דר"כ ובפסחים דף קי"ד ע"ב רבא הוי מהדר אסילק' וארוזא הואיל ונפיק מפומיה דר"ה וכן מצינו בגמ' ובפוסקים כה"ג ולא אמרי שעשו כן כדי להראות חידוש רק בשביל שנפק מפומי דרבם ועוד א"א שכדי להראות חידוש לקחו שלא מן הנחל הי' להם לרבותיו של הרא"ש לצוות שלא ליקח מן הנחל רק משל בעל ושל הרים כמו דאמרי' בברכת המוציא ועל ביעור דדוקא צריך לברך כן ולא מוציא ולבער ולפענ"ד אפשר דלהכי אנן לא מקפידין ליקח דוקא של נחל לפי שהרא"ש כתב שרבותיו עשו מעשה ליקח משל הרים ומעשה רב

שם ס"ק ג' ויש כו' וקש שה לא לנקוט צפצפה וגם סי' דפיו כו' ולפענ"ד אפשר לתרץ דלפי הנראה בגמ' דף ל"ד ע"א דתני' דומה למגל כשר דומה למסר פסול דאין חילוק ביניהם רק למגל פגימותי' נוטות לצד אחד ובמסר פגימותי'