דברי צבי רכד

צריך לברך כמה פעמים ביום אחד ה"ה נמי לר"י א"ש צריך לברך בכל פעם בכה"ג דבזה אינם מחולקים ר"י אדר"י א"ש רק בשלא היה לו היסח הדעת כלל שישן ולא הלך מסוכה בהיסח דעת כלל כל ז' סובר ר"י א"ש דמברך רק יום אחד א"כ דר"י דחולק אדר"י א"ש וסובר דמברך כל ז' היינו אפי' בישן ולא הלך כלל בהיסח הדעת אפ"ה צריך לברך בכל יום וכיון דהלכה כר' יוחנן כדאיתא בגמ' שם שפיר כתב של"ה שאע"פ שישן בסוכה צריך לברך בכל בקר ובע"כ צריך לחלק בין סוכה לציצית דבסוכות תשבו שבעת ימים משמע לר' יוחנן דכל יומא הוי מצוה בפני עצמ'

שם ודבריו תמוהין דאטו מי שיש לו ציצית בבגדו כו' ולפענ"ד אפשר לחלק דשם כשלבש הטלית ולא פשטו אז יש סברא לומר שאע"ג שדעתו שלא יפטרנו רק עד חצות לא אזלי' אחר דעתו אבל הכא כשאוכל וחוזר ואוכל צריך לברך בכל פעם אא"כ היה דעתו לפטור גם אכילה שניה אבל אם היה דעתו שלא לפטור האכילה שניה בודאי צריך לברך שנית כשאוכל כיון שכבר הפסיק מאכילה ראשונה ואע"ג שישב בסוכה בין אכילה לאכילה שניה מ"מ מברך כיון דעיקר ברכה על האכילה כמ"ש מג"א

תרמ ט"ז ס"ק א' נשים משום דה"ל מ"ע שהז"ג כו' וצ"ע דבסוכה דף כ"ח אמרי' דסוכה הלכתא שנשים פטורות דמטעם דסוכה מ"ע שהז"ג ה"א דנשים חייבות כדאמר אביי שם מתשבו כעין תדורו איש ואשתו או כדאמר רבא שם דס"ד דנילף ט"ו ט"ו מחג המצות ע"ש

שם מג"א ס"ק ו' או בשינה כו' דאיכא צינה. המחה"ש ומקו"ח גורסים דליכא דהא במקום דאיכא צינה א"צ לישן כדאיתא בסי' תרל"ט ולפענ"ד צ"ע דאם בדליכא צינה הו"ל למג"א לפרש איזה מניעה שיש לו שאינו יכול לישן בסוכה ומג"א שכתב פי' דליכא צינה משמע שהוא פי' על רמ"א דמשום דליכא צינה לכך מצטער לישן ונראה לפענ"ד לגרוס דאיכא צינה דאע"ג דבסי' תרל"ט מכשיר הסוכה שאין יכול לישן מחמת הצינה היינו בסוכה שיכול לחמם עצמו בכרים וכסתות עכ"פ ומי שאין לו כרים וכסתות פטור מלישן שם דהוי מצטער אבל הסוכה כשרה כי אין החסרון תליא בסוכה דהא גם בבית כשיש צינה צריך לכרים וכסתות אבל הכא מיירי שיש צינה בסוכה ברוח חזק וכדומה שאין יכול להחם בכרים וכסתות אז יש חסרון בסוכה לכך פסולה ובתשו' ח"צ סי' צ"ד פוסק שיוצא באכילה אע"ג שאין יכול לישן שם ע"ש

שם ס"ק ז' אינו כו' יכול להכניסם כו'. המחה"ש מסיים בשם תשו' רמ"א דגבי דידיה בעי' תשבו כעין תדורו ולא לגבי ממונא ע"ש וצ"ע דבסוכה דף כ"ח ע"ב תשבו כעין תדורו היו לו כלים נאים כו' ובדף כ"ו ע"א שומרי גנות פטורים אביי אמר תשבו כעין תדורו ופי' רש"י כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה לדור בסוכה עם מטותיו וכלי תשמישו ועי' בתוס' שם ובהרב"י שגם רבא שם סובר כאביי א"כ מוכח בהדיא שגם בכלי תשמישו אמרי' תשבו כעין תדורו

שם ס"ק ט' דצריך כו' משמע דזה עדיף כו'. וצ"ע דרש"י פי' שם בד"ה למגנא בכילתא ואע"פ שיש לה גג וגבוה עשרה והוי כאלו חוץ לסוכה ע"ש משמע דלא עדיף כילה מחוץ לסוכה

שם ס"ק י"א חתן כו' דקיי"ל כרבא כו'. והוא בסוכה דף כ"ה ע"ב דאביי סבר משום יחוד ורבא סבר משום צער חתן ואיכא בינייהו דשכיחי אינשי דמשום יחוד ליכא ומשום צער איכא ע"ש ולדברי מג"א היה הגמ' יכול לומר נ"מ דאיכא בינייהו דיש בסוכה ד' דפנות דלרבא מותר דליכא צער ולאביי אסור בדלא שכיחי אינשי

שם ס"ק י"ב בני כו' נהיגי עלמא. צ"ע דהא מצד דינא דגמ' בסוכה שם פטורים כל בני החופה ועוד צ"ע דהא כתב מג"א בס"ק י"א דבזה"ז שיש סוכה עם ד' דפנות מחויב חתן נמי בסוכה

שם ס"ק י"ג חייבים כו' אע"ג שצר כו', פי' מחה"ש שר"ל הטעם שהחתן בוש משחק כו' לא שייך במילה לכן כתב טעם אחר דאיכא צער היכא דאיכא רוב עם וצר להם המקום עכ"ל משמע דגבי חתן אם צר המקום מותר אפי' בלא טעם דבוש לשחק וצ"ע דהא בגמ' בסוכה דף כ"ה ע"ב משמע דאינו מותר רק לאביי משום יחוד ולרבא משום צער חתן ע"ש דאמרי' לאביי אסור היכא דשכיחי אינשי ע"ש ובסוכה שיש ד' דפנות אסור לרבא כמ"ש מג"א בס"ק י"א אבל ההיתר שצר המקום לא מצינו בגמ' ובפוסקים כלל עי' בגמ'

שם ס"ק ט"ו וחייבים כו' כדאיתא בגמ' דף מ"ז. כך גירסת מחה"ש ופי' דאמרי' שם על ר"ה וכל גדולי הדור איקלעו בסוכה בח' ספק ז' מיתב הוי יתבי ברוכי לא בריכי ופריך הגמ' ודלמא סבירא להו כמ"ד כיון שבירך יו"ט ראשון שוב אינו מברך גמירי דמאפר אתו ע"ש ומזה מוכיח מג"א דאם הוא בשדה כל ימי החג א"צ לטרוח ולעשות שם סוכה דהא ר"ה וגדולי הדור לא עשו סוכה בשדה וצ"ע דתוס' בסוכה דף כ"ו ע"א בד"ה הולכי כו' כתבו דלהכי הולכי דרכים פטורים שנפקא מתשבו כעין תדורו וכן מצטער דפטור נמי מתשבו כעין תדורו שאדם בביתו אינו נמנע מלצאת לדרך ואין אדם דר במקום שמצטער ע"ש ולפ"ז בלילה הראשון שמצטער חייב כמ"ש רמ"א סעיף ד' משום דבסוכה דף כ"ז ע"א ילפי' ט"ו ט"ו מחג המצות שחייב בסוכה בלילה הראשונה אפי' במצטער א"כ מוכח דבלילה הראשונה לא פטרי' מתשבו כעין תדורו א"כ ה"ה דהולכי דרכים או מי שהוא בשדה מחויב לטרוח לעשות סוכה על לילה ראשונה ולא פטור משום תשבו כעין תדורו א"כ קשה על ר"ה וגדולי הדור אמאי לא עשו סוכה על לילה ראשונה ובגמ' מוכח דגם לילה ראשונה לא ישבו בסוכה דהא לא ברכו כלל לישב