דברי צבי רטו

היה נעשה חמתה מרובה ע"ש וצ"ל דמאי דנקט מג"א ולנפול לומר דאי נפלו פסולים מיד אפי' עדיין לא נפלו אבל ביבשו ולא נפלו אינם פסולים מהשתא וכשיהי' יבשים שתהא חמתו מרובה מצלתו אז פסול אבל הרב"י כתב לשון הר"ן דמהכא שמעי' דכל דבר העשוי להתיבש בתוך ז' עד שתהא חמתו מרובה מצלתו אף מעכשיו הוא פסול ע"ש

שם ס"ק כ"ב ונהגו כו' שלא יהיו הגשמים כו'. וקשיא לי לפמ"ש הרב"י כשמסכך כשאין הגשמים יורדין בתוכה מש"ה פסול דלא הוי דירת עראי ע"ש א"כ בסוכה דף י"ד ע"א דפריך אין בהם ד' ואפי' פחות מג' קנים בעלמא נינהו ע"ש דקשה דילמא ר"מ סובר סוכה דירת עראי בעינן ואסור לסכך אפי' בנסרים פחות מג' דילמא יסכך עד שלא יהיו הגשמים יורדין לתוכה ור"י מכשיר דסבר סוכה דירת קבע בעינן וכשר אע"ג שאין הגשמים יורדין ובנסר ד' מודה ר"י גזירה משום תקרת הבית

שם סעיף י"ב דינם כסכך פסול כו' אלא כאויר כו' וכתב בספר הגהות רע"א דרק להחמיר דנין כן משא"כ להקל דיש ב' טפחים סכך פסול וב' טפחים ירקות אלו שממהרים ליבש דבזה אם נדונם כאויר אין מצטרפין כדלקמן סי' תרל"ב ס"ג בזה אין דנין להקל דמ"מ גם שם סכך פסול עלייהו כיון דמקבלי טומאה ומצטרפים לפסול בד"ט וראיה לזה דהרי לענין טומאה מביאים את הטומאה ואין חוצצים הרי דלחומרא כאיתנהו דמי עכ"ל ועי' בסוכה דף י"ג ע"ב ולפענ"ד אפשר דאין ראיה משם דדוקא לענין סוכה אמרי' דכל מה שדרכו לייבש בתוך שבעה מיד דיינינן ליה כאלו הוא יבש משום דצריך להיות הסוכה ראוי' לשבעת הימים וכן פי' רש"י סוכה דף ב' ע"א ד"ה שבעת ימים סוכה של שבעה וכן כתב הרע"ב בסוכה פרק א' משנה א' דסוכה דירת עראי בעינן דכתיב חג הסכות תעשה לך שבעת ימים אמרה תורה עשה סוכה לשבעת הימים ע"ש משמע שצריך מתחילה לעשות סוכה שיכולה להתקיים בשבעה ימי סוכה וכן כתב הר"ן בסוכה דף ז' סיכך על גבי מבוי וז"ל ומקשו הכא אמאי אמרי' בכה"ג לקולא נימא איפכא לחומרא ומתרץ שכיון שהתורה פירשה מחיצותיה של סוכה ואי אפשר לשבעת ימי סוכה בלא שבת ודאי לא בא להכשיר לששה ימים בלבד כו' ע"ש הובא בהרב"י בסי' תר"ל משמע דסברא הוא דסוכה צריך תהיה ראויה לשבעת הימים ולכן אמרי' דירקות שדרכן לייבש בתוך שבעה שמיד דיינינן להו כיבש דהא סכך זה אין ראוי לשבעה ולפ"ז לא מקרי סכך כלל לא סכך כשר כשאינן ראוין לקבל טומאה ולא סכך פסול כשהן ראוין לקבל טומאה שלפי שעתידים לייבש וליפול הוי כאלו כבר נפלו אע"ג שעדיין מונחים בסכך ולכך הם נדונים רק משום אויר לפסול בשלשה אבל אין דינם כסכך פסול כלל להצטרף לד' טפחים כיון שסופן ליפול תוך ז' ימי החג כנפולים מהשתא דמי אבל לענין להביא את הטומאה אע"ג שעתידים לייבש ולנפול בתוך שבעה ימים אפ"ה כל זמן שהם לחים וראוים לאכילה לא דיינינן ליה כנפולים כי מה שייך שבעה ימים אצל טומאה ומה שיעור יתן באיזה ימים שיתייבש שיהיו השתא נקראים יבשים אע"ג שהם לחים השתא והא כל מאכל כשישהה זמן רב יופסד ויתייבש ונופל אפ"ה כל זמן שהם ראוים מביאים את הטומאה וה"נ הירקות הללו כ"ז שהם לחים מביאין את הטומאה ואין חוצצים

תרל קשיא לי בסוכה דף ז' ע"א דפריך אביי לרבא ומי אמרי' מיגו והתניא דופן סוכה כדופן שבת כו' ויתירה שבת על סוכה כו' מאי לאו יתירה שבת דסוכה אסוכה כו' והנה ע"כ צ"ל דקושית אביי היא רק על רבא שאמר מיגו מקילתא לחמירתא דהיינו מסוכה אשבת ומברייתא מוכח דלא אמרי' מיגו מקילתא לחמירתא אבל מחמירתא לקילתא דהיינו משבת לסוכה אדרבה מוכח מברייתא דאמרי' דהא תניא דופן סוכה כדופן שבת ולפ"ז קשה מאי פריך הגמ' שם אי הכי לתני נמי יתירה סוכה דעלמא אסוכה דשבת כו' ואלו סוכה דשבת לא בעי טפח שוחק וסגי בלחי כו' דמשמע דקושית הגמ' אי הכי קשה למאי דמשני רבא לא יתירה שבת דעלמא על שבת דסוכה דהיינו דאמרי' מיגו מקילתא לחמירתא והא גם לאביי דסבר דלא אמרי' מיגו מקילתא לחמירתא רק מחמירתא לקילתא קשה נמי ליתני נמי יתירה סוכה דעלמא דבעיא טפח שוחק כו' דהוי מחמירתא לקילתא דמודה אביי דאמרי' מיגו כדמפורש בברייתא דופן סוכה כדופן שבת ועוד קשיא לי על דמשני הגמ' ההוא לא איצטרכא השתא מקילתא לחמירתא כו' דא"כ קשיא אמאי תני בברייתא דופן סוכה כדופן שבת דהיינו מחמירתא לקילתא דהא נמי כ"ש והגמ' היה יכול לשנות בפשיטות ההיא לא איצטרכא כיון דכבר תני דופן סוכה כדופן שבת דשמעינן דאמרי' מחמירתא לקילתא תו לא צריך לאשמעינן בסוכה דשבת לא בעי טפח שוחק וסגי בלחי דהיינו נמי מחמירתא לקילתא דכבר אשמעי' מרישא

שם מג"א אמרי' כו' וזה דוחק גדול כו'. ולפענ"ד מוכח מדברי תוס' שגבי קנה פחות פחות מג' פשיטא דמהני דבסוכה דף י"ח ע"א בתוס' ד"ה סיכך כו' כתבו כשיש בה פצימין וביניהם פחות פחות מג' כשרה דאמרי' בה לבוד והא דאיצטריך ליה לאשמעינן משום דלאידך לישנא קפסיל רבא משום שפצימין לחלל האכסדרה נעשה ולא לאויר החיצון ע"ש משמע דהיכא דהפצימין נעשה לחלל הסוכה פשיטא דכשר

שם ס"ק ג' וכשרה כו' בסוכה גדולה כו'. ולפענ"ד מוכח קצת דאביי בסוכה גדולה כשר דבסוכה דף ט"ז ע"ב פריך הגמ' על ר' אמי דאמר פס ד' ומשהו מתיר בסוכה משום דופן ופריך הגמ' מקמ"ל ובדף ז' ע"א דאמר ריב"ל עושה פס ד' ומשהו לא פריך הגמ' מקמ"ל א"ו דריב"ל דמיירי בסוכה העשויה כמבוי א"כ שפיר קמ"ל אע"ג דדופן ג' רחוקה הרבה אפ"ה כיון שעושה פס ד' ומשהו ומעמידו בפחות מג'