דברי צבי ריג

הלכות סוכה

תרכה ברמ"א מצוה הבאה לידו כו'. נראה דהא דהוי סוכה מצוה הבאה לידך מיד לאחר יו"כ והא אכתי לא הגיע חג הסוכות והלא בדיקת חמץ ואפיית מצה של מצוה עושים בע"פ ה"נ יעשה סוכה בע"ס וצ"ל משום דכתב רמ"א בסי' תרכ"ד דבמוצאי יו"כ יתחיל מיד בעשיית הסוכה כדי לצאת ממצוה למצוה או אפשר משום דאיתא במדרש הובא בטור סי' תקפ"א ראשון לחשבון עונות ביו"ט ראשון ש"מ משום דבד' ימים בין יו"כ לסוכות עוסקים במצות סוכה ולולב

תרכו מג"א ס"ק ב' כשרה כו' ה"נ גבי אילן יכשיר כו' פי' מחה"ש דלהרא"ש דסבר כפי' רש"י סוכה דף כ"ב ע"ב דאם מלמעלה הסכך והאויר שוין פסולה א"כ בדף ט"ו המקרה סוכתו בשפודין אם יש ריוח ביניהם כמותן כשרה וא"כ אי שקלת לשפודין היה האויר והסכך שוין דפסול לרש"י ואפ"ה מכשירים ע"י שפודין אע"ג דמצטרף סכך פסול א"כ ה"ה דבאילן הדין כן והא קיי"ל להיפך עכ"ז ולפענ"ד נראה לתרץ דודאי גם דעת רש"י דפרוץ כעומד מותר והא דכתב רש"י בדף כ"ב ע"ב בד"ה כאן מלמעלה כאן מלמטה דדייקינן כי הדדי פסולה למעלה קאי כו' לפי שחמת האויר נראית בארץ רחבה מן הצל עכ"ל כוונת רש"י דאע"ג דבעלמא פרוץ כעומד מותר הכא פסול משום דלמטה נראה שפרוץ מרובה על העומד ועיקר הפסול משום דלמטה חמתה מרובה על צלתה אבל גבי המקרה סוכתו בשפודין דף ט"ו ע"א דכשר אם יש ריוח ביניהן כמותן אע"ג דבמקום שפודין נחשב כפרוץ מ"מ כשר דהא למעלה הוי פרוץ כעומד דמותר ולמטה אין חמתו מרובה דהא ע"י השפודין לא בא החמה למטה א"כ גם למטה אין חמת' מרובה מצלתה ואע"ג דמיעוט החמה מלמטה בא ע"י השפודין דהם סכך פסול אפ"ה כשר כמו דפסקי' בסי' תרל"ב סעי' ג' באויר ג' במקום אחד אפי' מיעטו בסכך פסול כשר א"כ ה"נ גבי המקרה סוכתו כיון דלמעלה יש פרוץ כעומד ולמטה נמי ממעטין השפודין חמתו שלא תתפשט למטה דכשר ועי' בתוי"ט סוכה פרק א' משנה ח'

שם כתב המחה"ש לפי' ר"ת בדף כ"ב ע"ב בעומד למטה ומביט למעלה ונראה לו שלמעלה הסכך והאויר שוין פסולה לפי שהאויר שהוא דבר שאין בו ממש אין חוש הראייה תופס בו כ"כ כשמביט מלמטה למעלה ונראה האויר קטן ממה שהוא אבל הסכך שיש בו ממש אין מתקטן כ"כ ע"י ההבטה ממטה למעלה ע"ש וצ"ע דהא התוס' שם מביאים ראיה לזה דמתקטן ע"י הבטה מלמטה למעלה מהפסוק ונהי בעינינו כחגבים וכן מכוכב גדול בשמים דומה בעינינו כקטן ע"ש והם דברים שיש בו ממש א"כ אדרבה מוכח דדבר שיש בו ממש מתקטן א"כ נשאר קושי' מחה"ש על תוס' דנהי דהאויר מתקטן הלא הסכך פסול שיש בו ממש נמי מתקטן ואם נאמר דהאויר מתקטן יותר מהסכך הו"ל לתוס' להביא ראיה על האויר שמתקטן

שם ס"ק ד' מיהו כו' לא בעינן רוב וכמ"ש סי' תרל"א ס"ח. וצ"ע דא"כ מאי מביאים תוס' ורא"ש בדף ט' ע"ב בד"ה הא כו' ראיה ממקרה סוכתו דבסימן תרל"א ס"ח דאם הסוכה צלתה מרובה לא מיפסל משום צירוף סכך פסול דהא מכשירין המקרה סוכתו בשפודין אע"ג דלא מהני חבטה דמינכרין ע"ש דהא נוכל לומר דגם בסוכה שצילתה מרובה מסכך כשר צריך חבטה לבטל ענפי האילן וגבי מקרה סוכתו שאני שבשביל שאין מעורבין לא בעינן רוב וצריך לומר דכוונת מג"א דודאי דעת תוס' והרא"ש שהוא דעה ראשונה שלא לחלק בין מעורבין לבין מונח כל אחד בפני עצמו אבל לדעת הי"א שאפי' בסוכה שצלתה מרובה מחמתה צריך רוב סכך כשר לבטל הפסול לדידהו צריך לומר דבמונח כל אחד בפני עצמו לא בעינן רוב כדי שלא תקשי לדידהו קושי' תוס' ממתני' ממקרה סוכתו בשפודין

שם ס"ק ו' כשרה כו' דאז הם כלבודין כו'. לפענ"ד אפשר דלא אמרי' לבוד לומר שנעשו כולם כדף אחד פסול הסוכה דהא להכשיר הסוכה לא אמרי' לבוד בקנים שאין ביניהם ג' להכשיר הסכך כמ"ש הטור בסי' תרל"א ובתוי"ט פרק ב' משנה ב' א"כ ה"נ לענין לפסול הסוכה לא אמרי' לבוד כדאיתא בסוכה דף י' ע"א דשמואל אמר עשרה כהכשרה כך פסולה ובסי' תרכ"ח סעי' א'

שם דסתם שפוד לית ביה ג' וכמ"ש שם בהג"ה כו'. ופי' מחה"ש דאי' שם סככה בשפודין אם יש ריוח ביניהן כמותן פסולה עד שיעדיף סכך כשר וכתב רמ"א דוקא בסוכה גדולה אבל בסוכה קטנה צ"ל דכל שפוד אינו רחב ג' טפחים וכיון דאין ריוח בין שפוד לשפוד כ"א כמותן א"כ הריוח הוא ג"כ פחות מג' טפחים ע"ש ולא הבינותי דהא באמת צריך להיות הריוח יותר מכמותן כמו דאיתא שם בסי' תרל"א וכמ"ש מחה"ש א"כ יוכל להיות דאיירי רמ"א בסוכה קטנה דשפוד יש בו פחות מג' טפחים והריוח הוא ג' טפחים ובמתניתין דף ט"ו ע"א המקרה סוכתו כו' אם יש ריוח ביניהן כמותן אפי' אם נאמר דלמ"ד פרוץ כעומד מותר מיירי דאין ריוח ביניהן יותר משפודין ולא מוקי במעדיף מ"מ ליכא ראיה למג"א דהא איכא למימר דמתניתין איירי בסוכה גדולה דאין סכך פסול פוסל רק בד' א"כ מיירי מתניתין דשפודין הם יותר מג' והריוח ביניהן נמי יותר מג' ובאמת כל הפוסקים כתבו דאפי' למ"ד פרוץ כעומד מותר אפ"ה סבר דמתניתין מיירי במעדיף כמ"ש הרב"י בסי' תרל"א ובתוי"ט במתני' שם ע"ש

שם דזה פשוט דלא אמרי' שמצטרפין כו'. וכתב בספר הגהות רע"א אף אם מצטרפין היינו שיהיה מקרי נסר ד' אבל מ"מ האויר שביניהם לא מקרי סכך פסול דאין הצירוף מועיל לשווי' אויר ממולא בנסרים עכ"ל ולא הבינותי דע"כ צריך לומר דא"א דמצטרפין דאמרי' שאויר ממולא