עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דברי צבי

דברי צבי כא

Divrei Tzvi 21 · דברי צבי · free full Hebrew text

Open in the reader →

אבל זה אינו דהא עזרא לא תקן רק לבעלי קרין אבל שאר טמאים מותרים כמו דאי' שם דף כ"ב ע"א וכמו שכתב הרי"ף והרא"ש והטור הובא בהרב"י ועליהם לא תיקן עזרא א"כ נשים נדות ודאי חייבין וצ"ע בתוס' ברכות דף כ"א בד"ה והרי כו' וא"ת כיון דלא ידע טעמא דבסמוך יקשה גם לרבינא מה לי ק"ש ובהמ"ז יותר מתפלה וי"ל דלרבינא ניחא כיון דק"ש ובהמ"ז הם דאורייתא ע"ש א"כ קשה דלמה שכתוב תוס' ד"ה הכי גרסי' יש ספרים גורסי' ק"ש דרבנן ע"ש א"כ קשה קושי' תוס' לעיל למקומה לרבינא מה לי ק"ש ובהמ"ז וצ"ע דאי אמרי' דמתניתין דתני דיהרהר ק"ש ובהמ"ז מפני שהם דאורייתא אמאי לא תני במתניתין שיהרהר קידוש היום: הלכות תפלה

פט. מג"א ס"ק י"ז הכי כו' ולסברה זו כו'. אבל מדברי רש"י ברכות דף ל' ע"א ד"ה וליעבד כו' וז"ל ומשום מסמך גאולה לתפלה כיון דמצלי קודם ק"ש לא קפדי' עכ"ל משמע דוקא אם מתפלל קודם ק"ש אז לא קפדי' אסמיכת גאולה לתפלה אבל בגוונא דכתב המג"א שיקרא ק"ש וברכותיה בדרך ואח"כ יתפלל במלון נוכל לומר דאסר להמתין מלהתפלל

צ. מג"א ס"ק ג' להשמיע כו' ואפשר כו'. צ"ע דכתב ואפשר ומשמי' דנפשי' והוא דברי רש"י ר"ה דף ל"ב ע"א ד"ה ירד כו' ע"ש

שם ס"ק ד' או כו' איתא בגמ' כו'. והכ"מ בפ"ה מהל' תפלה הל' ה' וז"ל כתב רבינו בתשובה שבהכ"נ אין להצריך בהם חלונות ומ"ש אל יתפלל אלא בבית שיש בו חלונות היינו ביחיד המתפלל בביתו כמו שהי' עושה דניאל עכ"ל

שם ס"ק ט"ו עם כו' מ"מ ברוב עם כו' לפענ"ד אין צריך לטעם זה כי בלא"ה מצוה להתפלל בבהכ"נ כמו שמצוה ליחיד שיתפלל בבהכ"נ ולא בביתו כן כשמתפלל בעשרה אע"ג שאין בבהכ"נ נמי רק עשרה מצוה להתפלל בבהכ"נ וכן כתב הרב"י לפי שבהכ"נ קבוע לצבור

שם ס"ק ח"י וה"ה כו' מוטב שיתפלל כו' וקשי' לי בברכות דף ז' ע"ב דאמר ר"נ לר"י ולימא מר לשלוחא דצבורא בעידנ' דמצלי צבורא ליתי ולודעי למר ע"ש א"כ הי' ר"נ אסר ללמוד א"כ לדברי מג"א עדיף שיתפלל מיד ונר' מכאן ראי' למה שכתב מג"א בסי' רל"ב ס"ק ח' דהיכא דשמש קורא לבהכ"נ דמותר ללמוד קודם א"כ ה"נ כיון דש"ץ הי' מודיע לו הזמן שצבור מתפללין מותר ללמוד קודם

שם סעיף ח"י בהמ"ד קבוע קדוש יותר מבהכ"נ כו'. וק"ל בסוטה דף כ"ב ע"א דההיא אלמנה דמצלה בבהמ"ד דר' יוחנן אמר לה ר"י בתי לאו בהכ"נ בשיבבותיך ואמרה שכר פסיעות יש ואמאי לא אמרי' שהב"מ יותר קדוש להתפלל בתוכו מבהכ"נ וצריך לומר דהא בהמ"ד קדוש יותר להתפלל בו היינו למי שלומד בתוכו אבל לאחר אין בהמ"ד קדוש יותר מבהכ"נ

שם מג"א ס"ק ל"ה שיעור כו' דבירושלמי כו'. ולפענ"ד דלהכי השמיט דעת הירושלמי משום דבברכות דף ח' ע"א פריך הגמ' שני פתחים ס"ד א"כ פשיטא לתלמוד דידן שאין צריך שני פתחים וחולק על הירושלמי לכן פסקינן דלא כירושלמי

שם ט"ז ס"ק ה' כגון במטה של שכיבה ולפענ"ד דלהכי לא מוקמינן במטה של שכיבה אפי' אי הוי קבע דקשה אמאי מצטער אבא בנימן שתהי' תפלתו דוקא לפני מטתו ולכן מוקי הגמ' שהי' מצטער שתהא סמוך למטתו שלא לעשות מלאכה קודם התפלה והמקשן שס"ד לפני מטתו ממש הי' יכול להקשות אמאי הי' מצטער אלא דעדיפא פריך וצע"ק על הרב"י שפי' שמיירי במטה המיוחד' לישיבה הא מה שאמר אבא בנימן ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום מיירי במטה דשכיבה א"כ מסתמא מיירי זה נמי במטה דשכיבה

צא. לא אוכל להבין בגמ' שבת דף י' ע"א דפריך הגמ' ועוד ליקו הכי ולצלי ע"ש דהא במתניתין ואם התחילו אין מפסיקין בהתחלת אכילה הוא לר' חנינא משיתיר חגורו ולמ"ד תפלת ערבית רשות נמי הוי התחלת אכילה משיתיר חגורו שאין צריך להפסיק כמו דאי' בגמ' שם א"כ אפי' אי אמרי' דאין צריך חגורו בשעת תפלה ואין צריך לחגור כשמתפלל אפ"ה משיתיר חגורו הוי התחלת אכילה ויוכל לגמור אכילתו ויתפלל אח"כ וכ"כ המג"א בסי' רל"ב ס"ק י"ב משיתיר איזורו קודם נטילה הוי התחלת אכילה למי שרגיל להתיר איזורו בשעת אכילה א"כ לא תלמ' כלל אם צריך איזור בשעת תפלה

צב. מנ"א ס"ק א' וצריך כו' לסמוך על הרי"ף כו'. צ"ע אמאי השמיטו הפוסקים דעת רש"י שסובר כרי"ף שפי' ברכות דף כ"ג ע"א ד"ה ועד כמה יכול להעמיד עצמו מנקביו שיהא מותר להתחיל בתפלה עכ"ל מדכתב מותר התחיל ש"מ שסובר כרי"ף שמותר לכתחילה

צג מג"א ס"ק א' שעה כו' בשעה מועטת כו'. בטור כתב בהדיא כן ישהה מעט וכן הרמב"ם בפ"ד מהל' תפלה כתב צריך לישב מעט קודם תפלה וקצ"ע על הש"ע שלא כתב נמי כרמב"ם וכטור וכתב שעה גם צ"ע על הלח"מ שם שכתב דאנו ששוהין מעט לומדין מהחסידים ששוהין שעה די לנו מעט ובברכות דף ל"ב ע"ב יליף מקרא אשרי יושבי שצריך לשהות

צד מג"א ס"ק ו' יקשה כו' מי שיאחז חמורו כו' צ"ע דהרב"י כתב כן לדעת רש"י שפי' ברכות דף ל' ע"א על דברי רבי שאל ירד שקשה עליו עכוב הדרך אבל הר"י כתב דטעמא רבי מפני שבירידה ובעלי' תתבלבל מחשבתו ולפ"ז אע"פ שמתעכב וממתין לא ירד וכן הר"ע מברטנורא בפרק ה' משנה ה' פי' אין הלכה כסתם משנה אלא בין אין לו בין יש לו כו' לא ירד שאין דעתו מיושבת עליו: