דברי צבי קב

חוץ לתחום פסול שאינו יכול ליטלו א"כ הכא אע"ג שהוא ביה"ש בביתו והוא חוץ לתחום העירוב יכול לילך אצל העירוב דממ"נ אם העירוב כשר א"כ יכול לילך עוד אלפים רחוק מן העירוב ואם אין עירוב כשר א"כ יש לו אלפים מביתו וכל העיר נחשבת כד' אמות ואין מונח העירוב חוץ לתחום

שם ס"ק ב' וי"א כו' לעיר אחרת כו'. זה דעת הטור שמחלק בין כלתה מדתו באמצע עירו שמהלך בכל העיר ובכלתה מדתו באמצע עיר אחרת אין רשאי להלוך יותר ובש"ע פוסק כהרמב"ם שגם בכלתה באמצע עירו אסור להלוך יותר עי' בהטור ולפענ"ד אפשר שיש ראיה לדעת הרמב"ם בעירובין דף ס' ע"ב פריך הגמ' מה שנשכר ותו לא והתניא ומשני לא קשי' כאן שכלתה מדתו בחצי העיר כו' וא"א כדעת הטור שיש חילוק בין עירו לעיר אחרת האיך מביא הגמ' מר' אידי דילמא בדר' אידי דמיירי שכלתה מידתו בחצי עיר אחרת הוא דאמרי' דאין לו אלא חצי העיר אבל מתני' דמיירי מעירו דילמא כי היכי דאם כלתה מדתו בחצי העיר דנותנים לו כל העיר והוי כל העיר כד' אמות לענין שיוכל לילך בכל העיר דילמא ה"נ הוי כל העיר כד' אמות שנותן לו גם חוץ לעיר א"ו מוכח דגם בעירו אם כלתה מדתו בחצי העיר דאין נותנים לו העיר להלוך בתוכה כמו בהיה מודד לעיר אחרת כדעת הרמב"ם

שם ס"ק ד' וכן כו' אין נותנין כו'. עי' מחה"ש דאלו לא הוי כנתנו בעיר היה מרויח ב' אמות ע"ש וצ"ע דרמ"א בסעיף א' כתב דלא אמרי' עבור של עיר כהעיר להחמיר ולדברי מג"א הוי עבור של עיר כעיר להחמיר שאין לו ב' אמות לצד חוץ

תט צ"ע על הרב"י שכתב על הטור דדוקא לכהן אינו עירוב בבית הקברות משום דהטור סובר דהא דאמרי' בעירובין דף ל"א ע"א דר"י ורבנן מחולקים אם ניחא ליה דמינטרא הוא רק לתרץ קושי' הגמ' דרבא או רב יוסף כתנאי אבל לפום קושטא לא מפקי מתניתין מפשטא אלא אמרי' דדוקא לכהן הוא דאמור רבנן אינו עירוב ופליגי במצות להנות או במערבין למצוה עכ"ל וצ"ע דא"כ קשה קושי' הגמ' מ"ט דרבנן כמו שפרש"י בקבר יחידי שיכול לעמוד על שפתו ויביאנו אצלו ע"ש ועוד צ"ע מה שכתב הרב"י דפליגי במצות להנות ומערבין לדבר מצוה דהא דכיון דסברי רבנן דלישראל מותר ור"י מתיר אפי' לכהן א"כ סברי תרוייהו מצות לא להנות ואין מערבין לרשות

שם בעירובין דף ל"א ע"ב בתוס' ד"ה והיכא כו' אלא משום דלא אלימי כו' וכתב מהרש"א לא ידענא מאי משמע לי' טפי ברייתא פיל משום דלא מהמני אימא דטעמא דפיל משום דלא אלים למקני' ויש לישב בדוחק עכ"ל ולא הבינותי דלפענ"ד לק"מ דהא תוס' ד"ה כאן כו' כתבו לרש"י דכתב הטעם דקטן פסול משום דלא אלים ש"מ דאי הוי אלים הוי מהמני ליה כי אם אין לו נאמנות אין צריך לטעם משום דלא אלים ולהכי בקטן נוכל לומר הטעם דלא אלים אבל נאמנות יש לו כמו שנאמנים על בדיקת חמץ אבל בפיל וקוף אין שייך לומר דיש להם נאמנות א"כ לא נוכל לומר הטעם משום דלא אלים דאפילו היה אלים ג"כ קשי' ודילמא לא ממטי לי' וצריך ר"ח לתרץ בעומד ורואה

שם סעיף א הנותן כו' אינו עירוב. ומקשה בספר הגהות רע"א אמאי לא הוי עירוב בדיעבד הא איסור העבירה אינו תלוי בקיום המצוה ע"ש ולפענ"ד אפשר לתרץ דבר"ה דף כ"ח ע"א אמרינן דלר"י דסבר מצות להנות ניתנו אם תקע באיסורי הנאה לא יצא וכן כתבו תוס' שם ובסוכה דף ל"ב ובחולין דף פ"ט ע"ש א"כ הכא ה"נ דהא דהמניח העירוב במקום הזה הוא רק בשביל מצות עירוב וגם רוצה שישתמר שם בשביל הנאת גופו א"כ שפיר תלוי הנאת העבירה בקיום המצות כמו למ"ד מצות להנות וכמו דאמרי' בר"ה שם הנודר מהמעיין אסור לטבול בו טבילת מצוה בימות החמה

שם ט"ז ס"ק ו' אבל כו' יש לדמותו כו'. צ"ע דיש לחלק דהכא בעי חזקת כשרות משום דתחומין יש סמך מקרא ומחמרינן בספיקא כמ"ש רש"י ותוס' והרא"ש בשבת דף ל"ד אבל בשאר איסורי דרבנן הולכין בספק לקולא בלא חזקה

שם מג"א ס"ק ו' ויתחייב וה"ה כשמניח כו'. לפי' רש"י עירובין דף ל"ד ע"ב בד"ה גזירה אבל לקטימת קנה וודאי הוא ולאו שבות אלא מלאכה ע"ש וכן פי' הרע"ב בעירובין פ"ג מ"ג איידי דרכיכא וודאי מיקטמא א"כ אין ראיה משם לאסור להביא פחות מד' אמות כי שם וודאי מיקטמא ועושה מלאכה ועוד צ"ע דבסי' רס"ו סעיף ז' מתיר להעביר פחות מד' אמות משום הפסד ממון ובסי' ש"א סעיף מ"ב מתיר להעביר פחות מד' אמות בשביל מצוה א"כ הכא נמי הא אין מערבין אלא לדבר מצוה ומסתימת הפוסקים משמע דאפילו אין לו מקום להניח רק בריחוק ח' אמות נמי אינו עירוב ואה"נ בדיעבד בעירב לדבר הרשות דפסקינן בסי' תט"ו דהוי עירוב ניחא דבהניח רחוק ח' אמות דלא מהני אבל בעירב למצוה צ"ע:

שם ס"ק ח' ה"ז עירוב ובלבד כו'. הרב"י כתב על הטור שכתב אע"פ שאינו רחב ד' דלא קאי אתלוש דאי קאי ברה"י מה לי רחב ד' או לא ואי קאי ברה"ר האי אע"פ הואיל מיבעי' ליה דטעמא דשריותא ליתא אלא משום שאינו רחב ד' ע"ש וצ"ע דהרב"י כתב אח"כ תניא רי"א כו' דכל למעלה מי' בעינן שיהא העירוב מונח על גבי מקום ד' וכתב הרא"ש בשם ר"מ דלית הילכתא כותי' דהא רבנן פליגי עליה בתוספתא וכן נראה שהוא דעת כל הפוסקים עכ"ל א"כ לפ"ז נוכל לומר שפיר דהטור קאי על תלוש ועומד ברה"י וקמ"ל דלא בעי רחב ד' כמו שסובר הרא"ש דלית הלכתא כר"י דבעי מקום רוחב ד' וצ"ע על הרב"י שכתב שכל הפוסקים סוברים דלא בעי מקום ד' ורש"י בעירובין דף ל"ד ע"ב במתני' ד"ה אפי' כתב עירוב על גבי מקום ד' בעינן וכן כתב הרע"ב עירובין פ"ג מ"ג: