דברי ריבות מו

ולרבי יהודה דמחייב על נזקי טמון באש לאתויי מאי לאתויי ליחכה נירו מס' ב"ק דף ה' קשה לע"ד דלא אצטרך אפילו להא דהא לא אתי אש אלא מבור וחד מהנך ורבי יהודה חייב על נזקי כלים בבור וכלים אינם ראויים לבור כמו שכתבו תוספות בדבור המתחיל כי שדית בור וכו' אם כן שפיר הוה ילפינן מה בור שאין דרכו לילך ולהזיק חייב בין בדבר ראוי בין בדבר שאין ראוי אש שדרכו לילך ולהזיק לא כל שכן מה לבור שכן תחלת עשייתו לנזק וכו' חד מהנך תוכיח וכו' וצ"ל בדוחק דלא הוה ילפינן אלא אינו ראוי דכלים דומיא דבור דחייב ככלים אבל ליחכה נירו וסכסכה אבניו שהוא יותר בלתי ראוי לא הוה ילפינן ואפשר שלזה כיון רש"י שכתב ולהכי כת' אש לחייבו בהני דנפיק לן מאו השדה דלא שמעינן מהנך דמתניתין הא מילתא דליחייב בדבר שאינו ראוי לה כגון הכא שאין עיקר אש בכך כך נראה לע"ד.