דברי דוד על רש״י, במדבר לא:יז

וכל אשה יודעת איש. ראויה ליבעל אע"פ שלא נבעלה דאיתא בפ' הבא על יבמתו (דף ס':) מדקשו קראי אהדדי דכתיב יודעת איש הא אין יודעת החיו מכלל דטף אפילו ידעו תחיו וכתיב כל הטף אשר לא ידעו החיו ממילא אם ידעו הרוגו, אלא ע"כ דהך יודעת לאו ממש יודעת אלא ראויה לדעת ממילא דטף פחות מג' שנים דוקא החיו ולא טפי מבת ג' שנים:

הרגו וכו' איני יודע אם להרוג עם הזכרים כו'. רבים מקשים א"כ למה לי הרגו הנזכר תחילה אלא יאמר ועתה כל זכר כו' הרוגו וזה אמר בכה וזה בכה ולי נראה לתרי בדרך זה דודאי מ"ש תורה החיו לכם פירושו שיש איסור להורגם דהיינו כיון שאין ציווי להורגם ממילא יש איסור בהריגתם וא"כ אי לא כתיב אלא ועתה כל זכר בטף כו' הרוגו הו"א דוכל הטף בנשים כו' היינו שיש איסור בהריגה אבל כל זכר בטף וכל נשים כו' אין איסור אלא רשות קמ"ל הרגו דברישא לציווי ממילא יש כאן שני קצוות דכל זכר כו' חייבים אתם להורגם וכל הטף בנשים כו' אסור להורגם, זהו לשון החיו לכם: