דברי דוד על רש״י, במדבר כט:יא

ונסכיהם. מוסב על, המוספין. דלכאורה הו"א, דונסכיהם קאי על עולת התמיד וה"ק מלבד אשר צויתיך כבר על עולת התמיד ומנחתה ונסכיהם, ואיני צריך לצוות ע"ז עכשיו אלא אני מצוה על עולה לה', וע"ז קשה למה אמר ונסכיהם לשון רבים הל"ל ונסכה כמו שאמר לענין מנחה דהא, עולת תמיד לשון יחיד דחטאת הכפורים אין לה נסכים. ע"כ פירש דהך ונסכיהם אינו דבוק עם מנחה. דמנחה קאי על עולת תמיד ואין כאן ציווי עכשיו אבל ונסכיהם קאי על תעשו דהיינו מה שאני מצוה עכשיו לעשות דהיינו המוספים עם נסכיהם משא"כ בפרי החג שהוזכר תחילה נסכים של המוספין ממילא קאי על עולת תמיד כמו מנחתה. ואע"ג דגם ביום השני כתיב ונסכיהם היינו לדרשה כמו שמביא רש"י אח"כ לניסוך המים בחג משא"כ בעשור לחודש דצ"ל דקאי על המוספין. ואע"ג דלא נאמר כאן, תעשו מ"מ תעשו דכתיב ביום הבכורים קאי על כל מה שנזכר אח"כ וכאילו כתיב תעשו ונסכיהם, ורש"י מרשים ונסכיהם דגבי בעשור לחוד ולא מה דכתיב בר"ה דשם שפיר קאי ונסכיהם על עולת, התמיד דשם נחשב גם עולת החודש ושפיר קאמר ונסכיהם לשון רבים דקאי על חודש ועל התמיד א"כ אין לומר שם דהוה תעשו קודם ונסכיהם אא"צ שם כלל ציווי על הנסכים של חודש ותמיד שנצטוו כבר ומש"ה אמר בר"ה ומלבד עולת התמיד תעשו עולות הללו, כלומר דבזה צ"ל תיבת תעשו ולא אחר ונסכיהם כמו גבי יוה"כ: