דברי דוד על רש״י, במדבר כו:כד

לישוב, הוא יוב האמור ביורדי מצרים. כתב מהר"ן מצאתי כתוב שאביו יששכר קראו בתחילה יוב והיה מתרעם על אביו כי שם ע"א היה בימיהם נקראת יוב והיה מתבייש מזה, השיב לו אביו הנה בשמי יש יתירה אוסיף אותה על שמך, ונקרא ישוב:

וארד ונעמן בני בלע בן בנימין. פירוש דתרי ארד ונעמן היו דהיינו לבנימין עצמו היו לו ארד ונעמן ונזכר ביורדי מצרים בפ' ויגש וכאן נזכרו לבלע ג"כ ארד ונעמן ממילא לא היו אלו ארד ונעמן של בלע ביורדי מצרים דאל"כ היה מזכירם בפרשת ויגש כמו שזכר חצרון וחמול בני בניו של יהודה וחבר ומלכיאל בני בניו של אשר וא"כ קשה למה מנה כאן ארד ונעמן של בלע כיון שלא היו מיורדי מצרים, ומכח זה כתב ר"מ הדרשן שהיתה אמם מעוברת כשירדה למצרים וע"כ הו"ל כאילו ירדו הם בעצמם למצרים והויין כחצרון וחמול, ורש"י אמר ע"ז שא"צ לדחוק בזה כי ארד ונעמן של בלע היו משפחות גדולות ע"כ נקראו משפחות לעצמן אע"פ שלא היו ביורדי מצרים, קשה כיון שהם נחשבים למשפחות אמאי נקרא בלע עצמו משפחה, ותירץ דהיה לו בני בנים הרבה שלא היו מיורדי מצרים והם היו נקראים משפחת, בלע, ודבר זה אתה צ"ל גם לר"מ דרשן דאל"כ על מי נקרא בלע משפחה, ואין חילוק ביניהם אלא דלר"מ דרשן לא ס"ל דיהיו נקראים משפחה מחמת שהיו משפחות גדולות דהא עכ"פ לא היו ביורדי מצרים, ולרש"י מהני משפחות גדולות אפילו בלע. והמשך דברי רש"י כך הם, דר"מ דרשן הוקשה לו למה מנה ארד ונעמן של בלע למשפחות הלא לא ירדו למצרים מדלא חשבם בפ' ויגש וע"כ אמר שאמם היתה מעוברת בשעה שירדה למצרים וילדה במצרים ע"כ הוה כאילו נולדו קודם ירידתה למצרים, אע"ג דבענין חשבון של ע' נפש לא נחשבו דא"כ הוויין ע"ב נפש מ"מ לענין קריאת משפחה הויין כיורדי מצרים, וע"ז אמר רש"י, שא"צ לזה דהא בלאו הכי יש קושיא למה נקרא בלע משפחה ומי היה משפחה שלו כיון ששני בניו ארד ונעמן היו נחלקים למשפחות מצד עצמן, אלא ע"כ שהיה לו עוד בני בנים שנולדו במצרים אלא שארד ונעמן היו משפחה מצד עצמן כיון שהיו רבים וכן בני מכיר כו' וכן בחצרון וחמול שנקרא פרץ משפחה בשביל שאר בני בנים שהיו לו, וע"פ זה אין קושיא על רש"י מה שהקשה הרמב"ן על רש"י, ע"ש שאין להאריך: