דברי דוד על רש״י, במדבר כב:ד

אל זקני מדין כו', ומה ראו מואב כו', בלא זה מ"ש רש"י עד הנה הו"א דה"ק קרא ויגר מואב, אבל לא מדין, ע"כ הלכו מואב לזקני מדין לשאול אותם למה הם אינם יגורים משא"כ כאן שפירש"י שמיראתן עשו שלום ביניהם ש"מ שגם מדין היה, להם יראה א"כ מה נשתנו אלו מאלו, וא"ל מנ"ל לרש"י באמת שגם מדין היה להם יראה שמא מואב לחוד היה ירא ונטל עצה ממדין שלא היה ירא, זה אינו דהיאך נטלו עצה משונא שלהם בודאי יתנו להם עצה, שאינה הוגנת כדי לכלותם כיון שהם לא יראו, אלא ע"כ ששניהם יראו:

בעת ההיא כו' מנסיכי מדין היה הרא"ם כתב שיש כאן ט"ס וצ"ל מנסיכי סיחון כדכתיב ביהושע את נשיאי מדין את אוי ואת רקם כו' נסיכי סיחון ולא ידעתי מאין הוציאו שבלק היה מנסיכי מדין וכצ"ל מנסיכי סיחון. ויש מקיימין הגירסא שלפנינו דאמרינן במדרש דצור היינו בלק: