דברי דוד על רש״י, במדבר כא:ט

נחש נחשת כו' לשון נופל על לשון. צריך ביאור מה מעלה יש בזו שלשון נופל על לשון. ונ"ל דיש לדקדק במ"ש הקב"ה עשה לך שרף מה פירושו, אם נחש שהוא שרף כמ"ש הנחשים השרפים ששורפים את האדם, זה לא שייך אלא בנחשים חיים שנושכים אבל אין שייך כאן בעשיית משה שבודאי לא יהיה חי ויוכל לשרוף אלא יעשה דוגמא בעלמא, ותו למה לא אמר עשה לך נחש, וזה היה קשה למשה ג"כ וחשב שזה כמו שמצינו בריש יחזקאל שנאמר שם נחושת קלל שפירש"י שם נחושת מזוקק וקלוי באש, וע"כ אמר הקב"ה שיעשה שרף כלומר נחושת שהוא שרוף באש והוא מזוקק באש, ע"כ אמר ויעש משה נחש נחושת דהיינו נחושת מזוקק מתוך נחושת ע"י אש, לז"א לשון נופל על לשון, דר"ל מבחר שבנחושת כמו אדיר אדירנו דהיינו אדיר בחיר שבאדירים, כנ"ל נכון בס"ד: