דברי דוד על רש״י, ספר ויקרא ה:טו

כי תמעל מעל. אין מעילה בכ"מ אלא שינוי פירוש שמשנה מרשות הקדש לרשות חולין וקשה הא גבי מעילה בפקדון או בתשומת יד שנזכר בפרק שאחר זה אין שם שינוי מרשות לרשות, ומכח קושיא זאת כתב הרא"ם דרש"י לא נתכוין כאן רק הך מעילה לחוד לא במקום אחר. וזה אינו לפי הספרים שכתוב כאן מעילה בכ"מ. ע"כ נראה דגם שם הוה שינוי רשות שהרי אין חיוב שם אלא בנשבע על שקר וא"כ פונה עצמו מן הקב"ה, במה שמזכיר שמו לשוא ופורק עול ממנו ודמיא לע"ז שנזכר אח"ז:

וכן הוא אומר וימעלו כו'. פירש"י בר"פ הנהנה (ערכין י"ח) ששינו עצמם מן המקום לע"ז:

וכן הוא אומר בסוטה. פירשו התוס' שם שהאשה בזנותה עושה שינוי שמנחת בעלה ומדבקת בדבר שהוא חולין וגנאי לה. ואח"כ כתבו התוס' דצריך שני דמיונות האלו דהיינו ע"ז וסוטה, דיש כאן שתי עבירות במעילה, האחת היא באם לא נהנה מהקדש אלא שינוי לחוד כמו נטל אבן או קורה של הקדש ובנאה בביתו או שנתנה אשה קטלא של זהב על צוארה בזה אין שם הנאה בשעת ההוצאה עצמה מן הקדש לחולין, יש לימוד מן ע"ז דיש שם שינוי מן רשות הקב"ה ולא הנאה ואפ"ה חייב ועבירה אחרת במעילה שנהנה ובלא שינוי רשות כגון גזבר של הקדש שהיו האבנים של הקדש כבר בידו והוא בונה אותם בביתו, וזה נלמד מסוטה שיש שם הנאה ולא שינוי רשות שבזה שהיא מזנה אינה מוציאה עצמה מרשות בעלה ע"כ. וקשה דהא אמרינן תחילה שאין מעילה אלא בשינוי, וא"כ היאך מביא ראייה מסוטה כאן, וי"ל דגבי סוטה הוה עכ"פ קצת שינוי בזנות מן רשות בעלה וכ"כ התוס' שם:

וחטאה בשגגה מקדשי ה', שנהנה מן ההקדש מלשון רש"י משמע דתרתי בעינן שינוי וגם נהנה דבו מעל כתיב דבעינן שינוי ואח"כ יליף דבעינן ג"כ נהנה וכן הוא בר"פ הנהנה ת"ר אין מעל אלא שינוי כו' מה חטא האמור בתרומה פוגם ונהנה אף מעילה כו', ואח"כ אמרינן שם דאקשי רחמנא מעילה לסוטה דאע"ג דלא פגם שהרי כבר היא בעולה מבעלה ואקיש ג"כ לע"ז דעד דאית בה שינוי, וצ"ל שם דחדא מינייהו סגי או נהנה או פוגם, והיינו ע"כ שיש חילוק דבמידי דשייך בו פגימה בכל מה שנהנה מזה בזה צריך שיהיה דוקא שינוי בו, אבל במידי דאין שייך לו פגם ברוב פעמים כגון אבן של הקדש בזה חייב בשינוי לחוד, וכן מחלקים התוס' שם בברייתא שזכרתי והיינו דעת חכמים דשם ר"פ הנהנה, וא"כ רש"י מיירי כאן במידי דשייך בו פגימה ע"כ בעינן תרווייהו וזה שלא כדברי הרא"ם דכתב לרש"י הוה וחטאה כמו או חטאה דחד מינייהו סגי: