דברי דוד על רש״י, ספר ויקרא כו:יד

ואם לא תשמעו לי כו' ולדעת מדרש חז"ל וכו', לעיל גבי אם בחקותי תלכו לא זכר דבר זה. נ"ל שמ"ש רש"י לעיל להיות עמלים בתורה והיינו ע"מ לשמור ולקיים, אין הפירוש שיש חילוק בין, לומד בלא עמל או בעמל, דבעצם הלימוד אין חילוק אלא החילוק בהלימוד עצמו כי מי שהוא לומד בפשוטי התורה ובנביאים לחוד מה שכבר נעשה אינו מבקש רק ידיעה בעלמא בתורה ולא להלכה למעשה כי אינו מבקש לטרוח בתורה שבע"פ שהוא פלפול וג"ש וק"ו ושאר הדברים שאינם מפורשים בתורה, אבל המטריח עצמו לדעת גם התורה שבע"פ ודאי לומד ע"מ לשמור ולקיים. נמצא דמ"ש לעיל אם בחקותי תלכו דהיינו עמלים בתורה הוא לימוד תורה שבע"פ והוא מה שנזכר שם ואת מצותי תשמרו דהוא ע"מ לקיים תורה שבע"פ מה שא"א בלעדיה. וכאן אם לא תשמעו לי ואתה צריך ע"כ לומר שהיא היפוכא דרישא שלא יהיו עמלים מזה לא נזכר כלום, צריך אתה לומר שאם לא תשמעו אין פירושו כשאר אם לא תשמעו דהיינו קיום התורה, אלא פירושו שלא תשמעו מה שצריך שמיעה מחכמים תורה שבעל פה, וממילא ידענא שאין אתם עמלים בתורה לדעת מדרש חז"ל שהיא תורה שבעל פה, ולפ"ז אין פירוש למילת לי הנזכר כאן אלא דלא תשמעון לחכמים בתורה שבע"פ. ע"כ מוכרח רש"י לפרש אחר זה דהאי לי אינו דבוק לתיבת תשמעו אלא מאמר בפני עצמו הוא ופירושו שיודע את רבונו כו':