דברי דוד על רש״י, בראשית מב:י

לא אדוני, לא תאמר כן. הוצרך לזה דא"ל דה"פ לא אנחנו מרגלים דא"כ למה אמרו שנית לא היו עבדיך מרגלים, אלא דכאן אמרו שלא יאמר כן כי לא היינו מרגלים:

שהרי עבדיך. יש לדקדק מה ראיה מזה דכל המרגלים עושים עצמם סוחרים והולכים לראות כל פנות העיר, ותו במ"ש יוסף אח"ז לא כי ערות הארץ כו', ופירש"י שהקשה יוסף דלמה לא נכנסו בשער אחד, למה לא הקשה כן מתחילה וא"ל שהקשה באמת כן תחילה הא לא השיבו על זה כלום ורש"י ג"כ לא זכרו שם. ותו במ"ש רש"י אח"כ מנחש אני בגביע למה אמר זה דוקא באותו פעם. ונראה לתרץ כ"ז דזה מסתבר דאין שייך לומר שהם מרגלים אלא ביש ריעותא מחמת שינוי שרואין בהם דאל"כ אוקי גברא אחזקה טובה. ותחלה היה בלבו של יוסף לומר מרגלים אתם מכח שלא נכנסו בשער אחד אלא דלא אמר זה בפירוש, והאחים הבינו שהחשד הוא מחמת שבאו אלו אנשים אנשי מעלה עשרה ביחד בודאי מרגלים הם על זה השיבו לא אדוני לא תאמר כן והרי יש סברא לומר שעבדיך באו כולם לשבור אוכל א"כ אין בנו ריעותא לחשוד אותנו במרגלים וכל שאין ריעותא אין חשד על זה אמר יוסף אח"כ בפירוש הריעותא שלו דהיינו מדלא נכנסו בשער אחד והשיבו על זה תשובה וממילא אין כאן הוכחה לריעותא וממילא אין חשד: