דברי דוד על רש״י, בראשית לט:ט

וחטאתי לאלהים, בני נח נצטוו על העריות. נל"פ דברי רש"י בזה דמאי חטא לאלהים, בזה דהא האיסור בזה משום אשת איש וקי"ל אין אישות לעכו"ם דאמרי' פרק ארבע מיתות (נ"ב:) אשר ינאף את אשת רעהו פרט לאשת עכו"ם וי"ל דבריש כי תצא פירש"י אשת יפת תואר אפילו אשת איש וכבר כתבו התוס' בזה בקידושין בפ"ק (כ"א.) דמ"מ יש איסור בזה מחמת ודבק באשתו ולא באדרת שנאמר בבני נח ג"כ, א"כ זהו שאמר שיחטא לאלהים אע"פ שאין אישות לעכו"ם מ"מ בני נצטוו על העריות מכח ודבק באשתו וא"כ שפיר יש איסור כיון דיש עריות להם ממילא יש אישות להם:

ויש להקשות דהתחיל יוסף לומר הן אדוני כו' דמשמע שהקפיד על שימרוד על אדוניו ואח"כ הוסיף שיחטא לאלהים עשה מהעיקר תוספת וטפל ואיפכא היה ל"ל. ונ"ל דהיא לא תבעתו רק לשכב אצלה ולא לתשמיש כמ"ש המפרשים בזה, והשיב יוסף דזה לא יתכן מתרי טעמי חדא דהן אדוני כו' כי אם אותך באשר את אשתו דהיינו בענין שאת אשתו לא לתשמיש כי הוא נעשה סריס רק שהוא שוכב אצלך ואם אני אעשה כך אמרוד באדוני שאני אעשה מה שדרכו לעשות שנית. וחטאתי לאלהים דהיינו שאם אשכב אצלך סופי לבוא לידי זנות וחטאתי לאלהים (זה פירוש הגון בס"ד):