דברי דוד על רש״י, בראשית לז:לה

וימאן להתנחם, אין אדם מקבל תנחומין על החי. זה למדו מפסוק נשכחתי כמת מלב, וקשה א"כ יעקב שראה בעצמו שאינו מקבל תנחומין היה לו להרגיש שיוסף חי והרבה תירוצים נאמרו על זה. ונ"ל לתרץ דיעקב שהרגיש שהיה מתאבל בחנם הזמן שעבר מ"מ היה דואג שמא עכשיו מקרוב מת ותוך י"ב חדש הוא ע"כ אינו מקבל תנחומין כן היה דואג תמיד:

ויבך אותו אביו, יצחק היה בוכה כו'. האי אביו מיירי באביו של יעקב דהיינו יצחק שהיה בוכה משום צערו של בנו: