דברי דוד על רש״י, בראשית לג:יא

אשר הבאת לך, לא טרחת בה ואני יגעתי להגיעה כו'. זה צריך ביאור דאם היה טורח בה כל שכן שיש סברא שיקחנה כיון שהיה לו טורח בשבילה ונראה דה"ק מה שאני מפציר בך ליקח לא תאמר שאין אני עושה כן בלב שלם אלא אני נהנה ממה שתקח ממני, חדא שאתה אינך מבקש כ"כ את, המתנה כיון שלא טרחת בה ואפ"ה אני מפציר בך. שנית שאני טרחת להגיעה לך ממילא מוכח שאני נהנה ושמח בלקיחתך ממני:

יש לי כל, כל סיפוקי. לכאורה זה תמוה דהא כל הוא יותר מרוב. ולמה אמרינן שעשו אמר בלשון גאוה יש לי רב.. ונראה לפרש ע"ד שכתבו התוספות בפרק איזהו נשך בענין היתר רבית מעכו"ם דמותר בכדי חייו של ישראל מש"ה אמר יעקב שפיר יש לי כל סיפוקי, פירוש כל הממון נחשב לי לסיפוקי עבורך. אבל עשו אמר דרך גאוה שאני איני משועבד לשום אדם וכל מה שיש לי הוא רב כיון שאיני צריך לתת לשום אדם (כנ"ל נכון):