דברי דוד על רש״י, בראשית לב:טז

גמלים מיניקות וכו', בנאיהם. נראה דבעל המדרש הזה הוקשה לו מהא דאיתא בפרק הספינה (דף עח:) המוכר את הפרה לא מכר הולד מכר החמור מכר הולד. ומקשינן אי דאמר היא וולדה מאי שנא פרה דלא מכר הולד אי דאמר סתם מאי שנא חמור דמכר את הולד א"ר פפא דאמר פרה מניקה אני מוכר לך בשלמא פרה אמר מניקה בשביל החלב אבל חמור לא שייך לחלבה א"כ למה אמר מניקה אלא ודאי היא וולדה קאמר ואם כן ה"נ דאמר גמלים מניקות דלא בעי לחלבה ולמה זכר מניקות אלא ודאי ולדות שלהם א"כ למה לי אח"כ ובניהם בפירוש. אלא ודאי דהיינו בנאיהם הם הזכרים ולא זכר הכתוב בפירוש הזכרים משום צניעות הגמלים. והרא"ם פירש בענין אחר והנכון כאשר כתבתי: