דברי דוד על רש״י, בראשית ל:לט

אל המקלות, אל מראות המקלות יש להקשות הא פירש"י בסמוך על והיה שכרי שלא תאמר ע"י הזכרים שהם נקודים תלדנה כו' ולמה היה עושה תחבולה. ואע"ג דארז"ל שהותר לו לעשות רמאות דכתיב עם עקש תתפתל מ"מ קשה מאי עדיפייהו דמקלות ממה שלא רצה להניח שם נקודים של לבן. ויש לתרץ דכל מה שיעשה ע"י צאן לבן יש איסור בדבר דה"ל כמשתמש בממון חבירו שלא מדעתו ע"כ עשה ע"י המקלות שמותר לעשות תחבולה:

עקודים, משונים במקום עקידתם. לעיל גבי התישים העקודים לא פירש כן, נ"ל דשם שפיר י"ל שעוקדים אותם שם ומחמת העקידה נעשה לבן באותו מקום, אבל כאן כתיב ותלדנה עקודים משמע משעת לידה ועדיין לא עקדו אותם.. ע"כ צריך לפרש שבמקום שרגילים לעקדם קאמר. כנ"ל נכון: