דברי דוד על רש״י, בראשית כח:כב

והאבן הזאת וגו' אף אני אעשה זאת. קשה וכי בלאו הכי לא יפלח קדם ה' וכן בנתינת המעשר. וי"ל דהאבן אשר שם מצבה אפשר שלא תהיה רק לזכרון בעלמא כמו שמצינו ביהושע שעשו בני גד ובני ראובן לא לזבחולא לעולה רק לעד וכאן נדר יעקב שיהיה לעבודת ה' ובנתינת מעשר אמר יעקב שמן הדין א"צ ליתן רק מה שהוא גידולי קרקע ולא משאר דברים וכאן אמר כל אשר תתן לי אפילו מה שהוא פטור מן הדין אני אתן מעשר. עוד י"ל דעני פטור מלתת מעשר מדמאי ועל זה אמר אפי' אם לא יתן לי רק לחם לאכול כדי חיותי וכן בגד ללבוש ממילא אני הוא במדרגת עניים והיינו כל אשר תתן לי לחיותי לבד אפ"ה עשר אעשרנו, כפל לשון, דהיינו דמאי שכבר ניתן ממנו מעשר דרוב ע"ה מעשרין הן ואני עני אפ"ה אתן אותו: