דברי דוד על רש״י, בראשית כג:ב

ויבא אברהם מבאר שבע מתרץ בזה לשון ויבא דמשמע שלא היה בעיר אחת עם שרה באותה שעה בחברון ולא מצינו זה מש"ה אמר מבאר שבע דהיינו שהיה שם בעסק העקידה, ולזה אמר רש"י אח"כ ונסמכה מיתת שרה ולא אמר נסמכה אלא דקאי אדלעיל שאמר שבא מבאר שבע מה נ"מ מזה מהיכן בא על כן פירש ונסמכה כו' וכתב הרמב"ן וז"ל והנראה בעקידה שהיתה הצוואה שם בבאר שבע כו' עכ"ל:

לספוד לשרה וגו' וכמעט שלא נשחט מהרא"י פי' כמעט שלא נגמר דבריו לומר שלא נשחט פרחה נשמתה ואין זה אלא דרך דרש. אבל הענין כפשוטו דכיון ששמעה שהיה יצחק כ"כ בסכנה ובצער פרחה נשמתה אע"פ שבאמת היה ניצול. ובפרקי ר"א אמר שסמאל חרה אפו הלך לשרה ואמר לה לקח אברהם את יצחק בנך ושחטו והקריבו התחילה בוכה ומיללת שלש בכיות נגד ג' תרועות ג' יללות נגד ג' יבבות ופרחה נשמתה ומתה: