דברי דוד על רש״י, בראשית כב:יג

אחר אחרי שאמר לו המלאך כו' פירוש דל"ת האי אחר פירושו איל שני אלא אחר פירושו אחרי פי' אחר דברי המלאך. וכן התרגום מפרש כאן מלת אחר דפירושו בתר אלין דהיינו אחר זה. וא"כ המשך הכתוב הכי וירא והנה איל אימת היה זו אחר דברי המלאך ואח"כ מסיים מה ראה נאחז בסבך בקרניו. וא"ל לאיזה צורך נכתב הך אחר שבלאו הכי אנו יודעים שזה נעשה אחר דברי המלאך. נראה דקמ"ל דל"ת דהאיל בא לשם אחר דברי המלאך אלא כבר מוכן היה ובא שם אלא דהראייה של אברהם אותו היה אחר דברי המלאך:

בקרניו, שהיה רץ אצל אברהם בג"א מפיק ליה מדכתיב נאחז ולא אחוז ש"מ שע"י אחר נאחז דהיינו ע"י השטן ולא ידענא החילוק שבין נאחז לאחוז דגם אחוז פירושו שנעשה אחוז ע"י אחר שיאחזו. ונ"ל דקשה כיון שמוכח שהיה מוכן כבר לאברהם למה הכינוהו מן השמים כיון שהוא מסובך באילן לזה אמרו שהשטן עשה דבר זה ועוד יש לפרש דקשה נאחז הוא מיותר דהיה לו לומר נסבך בקרניו כלשון רש"י סובכו ומערבבו. אלא דקמ"ל דהיה בענין שאין דהך האיל להיות נסבך כן מעצמו אלא נאחז בכוונה כן ע"י שטן שאחזו לזה:

סובכו ומערבבו בין האילנות יש לדקדק עירוב מאן דכר שמיה הא בפסוק לא נזכר אלא בסבך דהיינו סובכו, ותו למה נקט רש"י בין האילנות הא לא נזכר בפסוק אלא בסבך דהוא אילן אחד כמ"ש רש"י באילן ונראה דקשה במ"ש נאחז בסבך בקרניו ה"ל לומר נאחז בקרניו בסבך דנאחז ובקרניו היינו האיל ולמה הפסיק בינתים במלת בסבך אלא ששני דברים היו שם דגוף האיל היה מעורבב היינו בין אילנות וקרניו נסבכו באילן. וזה שכתב רש"י שסובכו היינו בקרניו ומערבבו בין האילנות היינו בגופו. וכ"ז עשה השטן שלא יוכל לעקור משם: