דברי דוד על רש״י, בראשית כ:ב

ויאמר אברהם וכו'. לפי שכבר לוקחה לבית פרעה ע"י כן. נראה פירושו שיש בסתם שתי סברות שיש סברא לומר כשלא יאמר כלום יסברו שהיא אשתו יקחוה וממילא יהרגוהו, ויש סברא להיפך דמן הסתם יסברו שהיא אשתו ולא יגעו בה כלל, ומש"ה לעיל בפעם הא' היה אברהם דואג שמא מן הסתם יקחוה והיא תסבור כסברא שנייה ע"כ ביקש ממנה שתתפוס כסברא ראשונה אבל כאן א"צ לכך דפשיטא שתתפוס כסברא ראשונה שהרי כבר לקחוה ע"כ לא הוצרך לבקש ממנה. אך ק"ל דהא אמר אח"כ כשהלך מבית אביו אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא וא"כ למה הוצרך לבקש ממנה בפעם הראשונה וליטול ממנה רשות דהא כבר היה תנאי ביניהם על זה על כל הדרך אשר ילכו וי"ל דאותו התנאי היה דוקא אם ישאלו מי הוא זה ואז תאמר אחי הוא אבל בסתם אין צ"ל כלום ע"כ ביקש ממנה שהיא תתחיל לומר יש לי אח כמו שזכרתי לעיל: