דברי דוד על רש״י, בראשית יח:כה

חלילה לך, וא"ת לא יצילו הצדיקים כו'. נראה הוכחה לפלפול זה, דקשה דתחילה התרעם שלא להמית גם הצדיק עם הרשע אבל הרשע ודאי ימות ואח"כ אמר ולא תשא למקום בעבורם דהיינו להציל גם הרשעים דבר זה היה שייך אם היתה תפלתו הראשונה נשמעת היה מתפלל אח"כ עוד בדרך הרבותא, משא"כ בחד תפלה איך יתפלל תחלה על דבר קטן ואח"כ על דבר גדול, ע"כ פירושו דה"ק דהא מן הראוי שלא תספה צדיק עם הרשע זהו שורת הדין וא"צ תפלה רק התפלה שתציל לכל המקום עבורם ואם לא תועיל תפלתי למה תמית הצדיקים שזה אין צריך תפלה אלא שורת הדין:

חלילה לך כו' כך היא אומנותו, דקשה מה תיקן באמירה זו דאם הוא נגד שורת הדין מהיכא תיתי שיעבור עליה, אלא דה"ק אף את"ל שהדין נותן להמית גם הצדיקים שאפשר שגם בהם יש חוטאים בהסתר מבני אדם על זה אמר שהבריות יאמרו שמנהגך ח"ו להרוג גם הצדיקים כי כן עשה גם בדור המבול כו', וזה מרומז במלת לך דהיה לו לומר חלילה להמית צדיק כו' אלא דאמר לך כיון שאתה האבדת הכל במבול צריך אתה להזהר שלא יהא מכשול מבני אדם, כי יאמרו א"א שלא היו צדיקים בדורות הנאבדים מכלל שגם צדיקים נאספים עבור הרשעים ואע"פ שנח ובניו ניצולו זה היה הכרח מפני קיום העולם אבל צדיקים אחרים נענשו עם הרשעים ויהיה חלול השם וזהו שאמר אח"כ רש"י חלילה לך לעוה"ב פי' לעולם שיבוא אחר זה יהיה להם מכשול ח"ו. ובהדיא אמרינן בב"ר על זה חילול שם שמים יש בדבר:

כדבר הזה, לא הוא ולא כיוצא בו. מדאמר כדבר הזה ולא אמר דבר אלא מורה על הדמיון קצת לזה ונראה דזה קאי על מ"ש ואם לא אדעה להפרע מהם ביסורין משמע שכל הדור יהיו שוים ביסורין ואין זה מן הראוי כי עכ"פ יש אחד יותר רשע מחבירו ולמה יהיו שוים ביסורין:

השופט וכו', משפט אמת. כוונת רש"י כי מלת משפט יש לה הוראת עונש ג"כ, כמו משפט מות (ירמי' כו) וכאן אדרבה הקב"ה ביקש לעשות בהם משפט ומה קמתמה אברהם, לכן הוסיף משפט אמת, והכוונה אתה שאתה שופט בהשגחה פרטית איך תעניש ח"ו בעונש כללי להמית צדיק עם רשע: