דברי דוד על רש״י, בראשית יח:טו

כי יראה וכו' שנותן טעם לדבר כו'. נראה לפרש בחבור פסוקים אלו דקשה למה אמר למה זה צחקה שרה לאמר ולא אמר למה אמרה שרה האף כו'. ותו במ"ש ותכחש שרה לאמר ולא אמר ותאמר שרה לא צחקתי, ותו מה טעם צריך לומר כי יראה פשיטא הוא זה. ותו במ"ש ויאמר לא כי צחקת מה נתכוין בדבור זה ונראה דודאי אין לומר דבר שקר מפני השלום כי אין שקר בפמליא של מעלה שהרי גבי נבות נאמר צא תפתה וגם תוכל דהיינו צא ממחיצתי אלא יש לומר דמילתא דמתפרשא לתרי אפי והטועה יטעה אבל מ"מ יכול להיות אמת בפירוש אחר. וזהו שכתב רש"י שינה הכתוב ולא אמר שיקר הכתוב אלא שאמר מילתא בתרי אפי דשרה שאמרה אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן יש לפרשו כפשוטו היאך אני אוליד שהרי צמקו מעיי וגם אדוני זקן ויש לפרש פירוש אחר דה"ק מצדי אין לי תמיה אם אלד כי אחרי בלותי היתה לי עדנה וראיתי שינוי רק ואדוני זקן ממילא מצדו יש לי תמיהא. והשי"ת אמר גם כן מילתא לתרי אפי שיאמר אברהם לשרה דברי שרה שיבין אברהם פירושם שלא צחקה על אברהם לחוד ובאמת היא צחקה על אברהם, וע"כ אמר למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי, שפירושו דמצדי אמנם אלד אע"פ שאני זקנתי כי ראיתי שינוי ע"י שפירסתי נדה רק מצד אברהם יש לי תימה. ויש לפרש עוד כפשוטו שעל עצמה ג"כ היתה התימה כי היאך אלד ואני זקנתי. וכשיאמר אברהם הלשון של הקב"ה שאמרה שרה יפרש הוא כפשוטו שאף עליה צחקה ושרה תבין הפירוש שלא צחקה רק על אברהם כי הוא האמת הידוע לה וכשאמר אברהם מאמר זה לא אמרה כלום רק אמרה לא כן היא, וכוונתה שאין הפירוש כמו שאתה מבין בדבר זה, ואברהם הבין דמה שאמרה לא כן הוא היינו שכלל לא צחקה ע"כ אמר ותכחש שרה לאמר לא צחקתי, פי' שאברהם הבין הכחשתה כפשוטו דלא צחקה כלל והיא נתכוונה לא כהבנתך בדברי ה'. וע"כ אמר כי יראה פירוש שאמרה לישנא לתרי אפי כי יראה לומר האמת וגם יראה לומר שקר ע"כ התחכמה לומר הכחשה שאינו שקר ואברהם הבין בדרך שאומרת שקר לא צחקתי כלל וע"כ אמר אברהם לא כי צחקת, פירוש במה שאתה מכחש לומר לא צחקתי זה ודאי שקר כי הקב"ה אמר לי למה זה צחקה כו'. אלא שיש לך פירוש בהכחשה שלך ממילא היה הצחוק דוקא עלי, (דבר זה דרשתי בק"ק קראקא בילדותי והראו לי אח"כ קצת מזה בספר כוונת האר"י ושמחתי בו):