דברי דוד על רש״י, בראשית יב:כ

ויצו עליו. על אודותיו. דא"ל עליו על אברהם דמה צווי היה עליו ומשני לשלחו ולשמרו וצריך ביאור דקשה מאי לשלחו ולשמרו הו"ל למימר וללוותו כמ"ש על וישלחו דהלויה היא השמירה מנזק. ותו אי תרצה לומר דתרי מילי נינהו לויה ושמירה א"כ למה לא זכר רק וישלחו דהיינו הלויה ולא זכר השמירה. ונראה דוישלחו פירוש כפשוטו דחשב פרעה אע"פ שאמר לאברהם קח ולך היינו עצה טובה לפי שהמצריים שטופי זמה מ"מ אין זה צווי רק עצה טובה וע"כ עשה פרעה צווי על עבדיו שישלחוהו ולא יעכבוהו אצלם והוא לטובת אברהם דאולי יתעכב קצת שם, וע"כ צריך אתה לומר שצוה ג"כ לשמרו דהיינו לויה דהך וישלחו אותו ע"כ כתרגומו דאלויאו יתיה דאי כפשוטו הרי אנו רואין שהוא לטובת אברהם דכתיב אח"כ אותו ואת אשתו וכל אשר לו וזהו ודאי לטובתו שלא יהא שום נזק לכל אשר לו וכל הפרשה מורה על טובתו וא"כ ודאי היה צווי של פרעה ע"ז וא"ל דשמא הא לחוד הוה ציווי ומנלן שצוה שלא יעכבוהו אלא ישלחוהו דוקא, דא"כ קשה מאי צ"ל הפסוק וישלחוהו פשיטא שעשו צווי המלך וא"צ להזכירו אלא ודאי דהצווי היה שישלחו אותו דוקא ויעשו לו לויה, ובאמת לא הוצרכו לקיים הראשון כי הוא מעצמו הלך תיכף משם ולא הוצרכו אלא לקיים השמירה וע"ז אמר וישלחו אותו דהיינו לויה דלא הוצרכו לקיים יותר: