לא יבצר וגו', בתמיה, יבצר לשון מניעה פי' וכי לא אפשר להמנע מהם והלא אפשר שנבלבל שפתם. וקשה מהיכא תיתי לומר שלא אפשר להמנע. וי"ל לפי שגדול השלום שאפילו עובדים ע"ז לא בא העונש שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו. וכן מפרש אח"כ שגדול השלום לזה אמר דאין זה כלום דאפשר לעשות חלוקה ומריבה ביניהם: