דברי דוד על רש״י, ספר שמות לג:טו

ויאמר אליו, בזו אני חפץ. הרמב"ן כתב ע"ז חלילה שיאמר אם אין פניך הולכים אחר שהבטיחו פני ילכו ונראה לי לפרש דהשי"ת אמר והניחותי לך דמשמע שאין עושה כן אלא בשביל נחת רוח למשה לא בשביל ישראל, ונפקא מינה מזה כשימות משה יחזור לשליחות מלאך, על זה אמר משה אמת שבזו אני חפץ. אבל לא מטעמך, אלא אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה דהיינו כלל ישראל תלוים בזה. ועוד נראה דרך אחר קרוב יותר לפשוטו, דבמאמרו יתברך משמע שאין מניעת הליכת המלאך דבר הכרחי לקיום ישראל אלא נחת רוח בלבד כמשמעות לשון והניחותי לך שאינו אלא נחת רוח, על זה השיב משה רבש"ע לא נחת רוח בלבד יש בזה אלא קיום המין ישראל והוא הכרחי, ע"כ אמר אני חפץ בזה מצד ההכרח כי ע"י מלאך אל תעלינו מזה כלל בשום אופן. ובגמ' פ' אחד דיני ממונות (דף ל"ח) איתא דאמר ר' ישמעאל הימנותא בידן דאפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה דכתיב אם אין פניך הולכים כו', משמע דלזה אתא יתורא דהאי בקשה דמשה ולא סגי ליה בדבור הקב"ה פני ילכו כו', ובג"א תירץ קושיית הרמב"ן בזה אבל לשון רש"י שכתב בזה אני חפץ לא משמע כן כלל: