דברי דוד על רש״י, ספר שמות לב:כד

ואומר להם, דבר אחד למי זהב כו'. קשה מה דבר אחד, והא אמר בפירוש פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם ונראה דה"ק דאמר אהרן פרקו כו' מן אזני נשיכם ובניכם, וזהו טורח ויבוא לידי שהייה כמו שפירש"י ואילו אמרתי מילתא דמשתמע לתרי אפי לא היה עליהם כ"כ חטא שאפשר להם לומר אנחנו הבננו שנקח מנזמים שלנו, אבל אני אמרתי דבר אחד מפורש שיקחו, מן הנשים והבנים כדי שתהיה שהייה והם לא די שלא עשו שהייה אלא מהרו והתפרקו מן נזמי עצמם:

ואשליכהו באש, ולא ידעתי שיצא העגל הזה, אמר לשון הזה שהוא מיותר דהא לא ידע כלל שיצא שום עגל, אלא נראה דה"ק ידעתי שיצא עגל שהרי כתיב ויצר אותו בחרט אלא לא ידעתי שיהיה בו רוח חיים שנעשה ע"י כישוף, ע"כ אמר הזה כמות שהוא עכשיו: