דברי דוד על רש״י, ספר שמות כו:ה

מקבילות הללאות כו' נמצאת פרוכת משוכה מן הקרסים ולמערב אמה. פירוש שקדש קדשים היה שליש מאורך מן השליש של אורך המשכן ממילא היה עשר אמות לקדשי קדשים ועשרים מן מסך הפתח של מזרח עד ק"ק והפרוכת היה מתחלת ק"ק ושם היו הקרסים ביריעת הגג וכמ"ש רש"י לקמן שהפרוכת היה תחת הקרסים שהיו בחוברת השנית של היריעות וחוברת היא עשרים. וא"כ אם תאמר שהחוברת הראשונה היה אמה אחת מתחלתה על רוחב העמודים של מסך הפתח לא נשאר על החלל של המשכן לכסות רק י"ט אמות ממנה וא"כ נשאר עוד אמה אחת רחוק מן הקרסים שהיו לסוף כ' אמות מן חלל המשכן ושם מתחלת חוברת שהיא מן השנית, ואנן בעינן שיהיה הפרוכת שהוא סוף כ' אמה תחת הקרסים. והרא"ם כתב ע"ז תימה מנליה לרש"י שהפרוכת היתה בשליש המשכן שיהא הימנה ולפנים עשר אמות והימנה ולחוץ כ' אמות דילמא הפרוכת לא היתה פרוסה אלא באמה הי"ט מן מסך הפתח לצד החיצון של עמודים של קדשי קדשים דנמצא שיהא הימנה ולפנים י"א אמות דאמה אחת לעביין של אותן עמודים נשארו י' אמות מן צד הפנימי של אותן עמודים לחלל של ק"ק וא"ל שאורך המשכן עד הק"ק היו כ' לא י"ט נשיב בזה שכשם שהפרוכת לא היתה פרוסה רק מצד החיצון של עמוד של המשכן, ונמצא שהמשכן מן המסך עד הפרוכת ארכו כ' אלא שבמשכן עובי העמודים במנין ובקדשי קדשים אין עובי של העמודים שלו מן המנין ע"כ. וגברא חזינא תיובתא לא חזינא דא"כ איזה שם יקרא על עובי אמה של עמודים של ק"ק, אם יהיה לו שם אהל מועד לא ק"ק קשה שהרי הפרוכת היה בין אהל מועד ובין ק"ק, ולפ"ז יהיה מן הפרוכת ולפנים אמה אחת לק"ק ואם יהיה, לה שם ק"ק יהיה לק"ק י"א אמות ואם תאמר שאותן אמות אין להם שם כלל ולא שייכים לא לק"ק ולא לאהל מועד א"כ גם בעובי העמודים של מסך הפתח של משכן נמי כן וצריך כ' אמות לחלל האהל מועד מלבד עובי העמודים והדרא קושיא לדוכתא דיהיה משך אמה משוך מן הקרסים לצד ק"ק ולא יהיה הפרוכת תחת הקרסים ותלמודנו ניחא דבתרווייהו לא חשבינן עובי העמודים אלא החלל בזה עשרים ובזה עשר אלא שעובי העמודים של אהל מועד לא היה מכוסה בחוברת הראשונה, אבל מ"מ הברייתא ס"ל לחלק כחילוקו של הרא"ם בין עובי העמודים ובין עובי מסך הפתח, ומ"ש רש"י והכתוב מסייענו היינו לפי מסתבר: