דברי דוד על רש״י, ספר שמות כה:לט

ככר זהב טהור כו' עם כל כליה אלא ככר הרמב"ן הקשה דאיתא במנחות מנורה ונרותיה באה מככר ולא מלקוחיה ומחתותיה ומה אני מקיים כל הכלים האלה לרבות הנרות דברי ר' יהודה. ר' נחמיה אומר מנורה באה מככר ולא נרותיה ומלקחיה ומחתותיה כו' ומה אני מקיים כל הכלים האלה שיהיו של זהב כמו גוף המנורה ושם אמרו לדברי ר' יהודה היו הנרות מקשה ולדברי ר' נחמיה לא היו הנרות מקשה עמה, וא"כ קשה על רש"י דהוה דלא כמאן, די"ל דהכל היו מככר אפילו מלקחיה כו'. ונראה לתרץ דזה פשוט דמה שהיה נפרד מגוף המנורה לא שייך שיהיה בכלל משקל ככר שאמרה תורה דא"כ לא ידענא כמה יהיה בהמנורה ושמא אפילו סך קטן די בה אלא בצירוף חתיכה, אחרת הנפרד ממנה יהיה ככר, וזה ודאי אינו דהא הכתוב מורה שיעשה המנורה במשקל ככרו, וע"כ לא היה בודאי מלקחיה ומחתותיה בכלל ככר ולא הוצרך רש"י להזכיר זה, אבל הנרות שהיו מקשה עמה לר' יהודה ודאי היו בכלל הככר, והא דהוצרך ר"י להזכיר בגמרא ולא מלקחיה כו' היינו לאפוקי מדעת ר' נחמיה שסובר דאף הנרות לא היו מחוברים למנורה וא"כ אין חילוק בין נרות למלקחיה והכל לא נכנס בכלל ככר ולא נזכרו אלא לענין שיהיו של זהב קמ"ל לר' יהודה שאינו כן אלא דוקא מלקחיה כו' לא היו בכלל ככר, אבל נרות היה מקשה ושפיר נכנסו בכלל הככר וע"כ א"צ לדחוק ולפרש את כל הכלים לענין שהיו של זהב. וא"כ רש"י דפירש בהדיא דאת כל הכלים קאי על משקל ככר א"כ פשיטא שהנרות היו מקשה ועלייהו קאי את כל הכלים דהא מלקחיה כו' פשיטא שלא היו בכלל ככר שיון שהיו נפרדים כמ"ש רש"י פירוש של מלקחיה ומחתותיה ע"כ לא הוצרך רש"י לומר שלא היו בכלל הככר וממילא ידענו שהנרות היו מקשה כנ"ל ברור לדעת רש"י דס"ל כר' יהודה דהפסוק את כל הכלים הוה כפשוטו לדידיה:

ושל קודש היה כפול כו'. פירוש כל מנה הוא כ"ה סלעים והככר הוא ששים מנה נמצא שיש בככר של חול אלף ות"ק שקלים והככר של קודש היה ג' אלפים שקלים כדמוכח בפר' נשא ע"ש, וע"כ מה שהיה הככר של קודש כפול משל חול מפני שכל מנה של קודש היה חמשים שקלים ושל חול כ"ה, נמצא ככר של קודש דהוא ששים מנה כפול משל חול וכן איתא בפ"ק דבכורות:

והמנה היא ליטרא כו'. פירוש והמנה של חול היא ליטרא ששוקלין כו' שהוא כ"ה סלעים: