דברי דוד על רש״י, ספר שמות כה:לא

תיעשה המנורה מאליה כו'. ובפ' הקומץ רבה אמרו שלשה, דברים היו קשים למשה עד שהראה לו באצבעו ואלו הן מנורה כו', וכתב הרא"ם ישוב באורך שלא יהיה כאן אגדות חלוקות, דבמדרש זה משמע דמשה עשאה אחר שהראה לו מן השמים, וא"צ לזה כי עכ"פ התחיל משה בהשלכת הזהב תוך האש ואח"כ נעשית מאליה כי כל דבר קדושה אפי' באה מן השמים צריך התחלה אפי' דבר מועט מן האדם כמו שמצינו במדרש ריש שיר השיר השירים שמלאכים נשאו אבן אחת לירושלים ואמרו לר' חנינא תן ידך עמנו, ויש מזה עוד במקומות אחרים, ויש עוד במדרש (בהעלותך) הביאו הרא"ם ר' לוי אמר מנורה טהורה ירדה מן השמים שכשאמר לו הקב"ה למשה ועשית מנורת זהב אמר לו כיצד נעשה אותה א"ל מקשה תעשה המנורה אע"פ כן נתקשה משה במעשה וירד ושכח מעשיה עלה ואמר רבש"ע שכחתי הראה לו שנית כו' א"ל הקב"ה לך אל בצלאל והוא יעשה אותה, ירד אצל בצלאל ומיד עשאה. התחיל משה תמה ואמר אני כמה פעמים הראה לי הקב"ה ונתקשיתי בעשייתה ואתה שלא ראית אותה עשית מדעתך שמא לשם היית כשהראה לי הקב"ה עשייתה ע"כ. זה המדרש ודאי חולק על מ"ש רש"י ע"פ המדרש דנעשית מאלוה:

כפתוריה כו', וכמה חלק בין כפתור לכפתור אין דבר זה כתוב בפירוש בפרשה אלא רש"י הזכירה שם ע"פ ברייתא של מלאכת המשכן, וכאן כתב רש"י דרך כלל ענין המנורה שיתבאר אח"כ בדבריו כמה חלק היה כו':