דברי דוד על רש״י, ספר שמות יב:ג

דברו אל כל עדת כו'. והלא כבר נאמר אתה, תדבר.. היינו בפ' וארא אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה וכתב הרא"ם שיש נוסחא והלא כבר כתיב ואתה דבר אל בני ישראל והוא בפ' כי תשא במצות שבת. ולא הסכים הרא"ם לזו הנוסחא, דדילמא דוקא במצות שבת אמרינן ולא אהרן. גם בעיני יפלא נוסחא זו דהא ההוא ואתה דבר לא הוה ואתה מיעוט אלא כמו שפירש"י שם ואתה אע"פ שהפקדתיך על מלאכת המשכן כו', אלא נוסחתנו עיקר ויש להקשות הא פי' רש"י בפ' וארא שם אתה תדבר פעם אחת כל שלוקות כו ואהרן ימליצנו ויטעימנו כו', וא"כ מאלוה לרש"י לומר כאן שחלקו כבוד זה לזה הא תרווייהו צריכי זה לדבור כפי ששמע וזה להטעים הדבור ותו קשה הא משה עשה עצמו ההטעמה לישראל כמ"ש רש"י ריש משפטים אשר תשים לפניהם כדי שיהיה כשלחן ערוך לפניהם ונראה דקרא דוארא לצדדין קאמר, דהא במשה אמר אתה תדבר ולא זכר לפני פרעה וגבי אהרן זכרו אלא דה"ק אתה תדבר את כל אשר אצוך, והיינו כל הצווים אפי' מה שיהיה לישראל, אבל אצל פרעה ידבר אהרן דהיינו ההטעמה, אבל גבי ישראל אפי' ההטעמה תהיה ע"פ משה. א"כ מה זה שאמר כאן דברו אלא שחלקו כבוד כו':

דברו וגו' בעשור לחדש, דברו היום בר"ח מדסמיך דברו לר"ח הנזכר קודם לו ש"מ שהדבור היה בר"ח לא ביום הלקיחה נראה דאחר בעשור לחודש הוא סוף דבור, ואח"כ מתחיל דבור אחר. הזה פסח מצרים כו' דבפ' מי שהיה (דף צ"ו) יליף לה מן הזה דיש חילוק בין פסח מצרים לפסח דורות לענין לקיחה מבעשור: