דברי דוד על רש״י, ספר דברים ט:יח

ואתנפל וגו'. באותה עליה נתעכבתי מ' יום. עיין מה שכתבתי בפרשת כי תשא:

ואמר לו למשה סלחתי כדבריך זה הלשון לא נמצא אלא בפרשת שלח לך גבי מרגלים אלא דמוכח הוא דאמר לשון זה דהא פירש"י על כדבריך דמתחילה היתה בשביל שלא יאמרו מבלתי יכולת כביכול וההיא תפלה עצמה עשה משה בתפלה של עון עגל שאמר למה יאמרו מצרים כו' וא"כ מ"ש זו מזו, אלא ודאי שבשעת תפלה של עגל אמר באמת ג"כ לשון זה סלחתי כדבריך ולא נכתב בפ' מרגלים אלא בשביל תוספת מאמר הנזכר לשם ואולם חי כו' כנ"ל:

ומנין שנתרצה ברצון שלם. פירוש שבשעה שאמר לו פסל לך היה רצון כדפירש"י לפני זה אלא דרצון שלם לא היה עד יוה"כ. והקשה הרא"ם לקמן הא האחרונים לא היו ברצון שלם כי אם ביוה"כ ואינן דומין לראשונים שיהיו כולם שוים לטובה ונ"ל לתרץ דבאמת היה גלוי לפני הש"י, שתהיה מחילה שלימה בסוף ע"כ היו לפניו לרצון כל הארבעים יום האחרונים אלא שלא נתגלה עד יוה"כ: