דברי דוד על רש״י, ספר דברים כב:כא

אל פתח בית אביה, ראו גידולים שגדלתם. בגמרא שם על פתח בית אביה כלומר ראו גידולים שגדלתם פירש רש"י כלומר מבית זה יצאת הנבלה הזאת שבו זינתה זה צריך ביאור מאי קשיא ליה לגמרא דנקט האי כלומר וברש"י יש דקדוק טפי דנקט שמבית זה יצאת הנבלה, מה ענין למקום הזנות יהיה במקום שיהיה, וברש"י כאן יש לדקדק למה פירש תחילה לזנות בית אביה קודם אנשי עירה שלא כסדר הפסוק. ונראה דהגמרא מלמדנו שלא נפרש הך בית אביה לאו בית ממש מכח קושיא דמה איכפת לן בבית אלא היינו מפרשים דבית היינו אנשי הבית כמו ואת ובית אביך תאבדו, והכוונה שלאנשי בית אביה יש גנאי דאמרינן בעלמא רשע גנאי לו ולמשפחתו, ודרך זה אינו דא"כ קשה למה נקט פתח בית אביה ל"ל הך פתח ע"כ אמר בגמרא דהך פתח בית הוא, בית ממש וקמ"ל דיש מוסר בזה דהאב והאם חייבים בזה הזנות שבביתם היה הזנות ולא נזהרו לשמור אותה כראוי וזהו ראו גידולים שגדלתם, ע"כ פירש"י שמבית זה יצאה הנבלה ששם זינתה נמצא שאין החיוב אלא אביה בעל הבית הזה ולא שאר בני משפחתו, וזה ג"כ כוונת רש"י שכתב תיכף אחר ראו גידולים כו' לפרש לזנות בית אביה דהיינו כיון שפירש ראו גידולים על בית ממש כמו שזכרנו, יהיה קשה לך היאך יצדק לזנות בית אביה שזהו ודאי לא הבית ממש דכי זנתה עם הבית אלא ע"כ עם בני בית קאמר ע"כ פירש"י לעולם לזנות, בית אביה ג"כ בית ממש קאמר לזנות בית אביה קאמר, וכוונתו זו מצינו עוד ברש"י בפרשת ויגש והקול נשמע בית פרעה כמו בבית פרעה וזה לשון בית ממש, ה"נ כן הכוונה הוא ברש"י, כנ"ל נכון בס"ד: