דברי דוד על רש״י, ספר דברים יז:יג

וכל העם ישמעו, מכאן שממתינין לו עד הרגל. בפ' הנחנקין (דף פ"ט) איתא ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל דכתיב וכל העם ישמעו וייראו ולא יזידון עוד דברי ר' עקיבא רבי יהודה אומר אין מענין את דינו של זה אלא ממיתין אותו ושולחין שלוחין בכל המקומות איש פלוני מתחייב מיתה בב"ד, ת"ר ד' צריכין הכרזה מסית ובן סורר ומורה זקן ממרא ועדים זוממים. צריך ביאור לדעת רש"י במה שכתב בד' אלו שלא בסגנון אחד, הראשון הוא מסית בפר' ראה ולא כתב שם רש"י כלום, השני הוא זקן ממרא ופירש"י בו שממתינין עד הרגל, השלישי הוא עדים זוממין ופירש"י שצריך הכרזה. הרביעי הוא בן סורר ופירש"י שצריך הכרזה, בודאי צריך טעם לזה: ונראה דרש"י כתב כל הדברים האלו ע"פ כוונה מכוונת, דהיינו דס"ל כר' עקיבא דמענין דינו בזקן ממרא, רק שיש לו ספק בדברי ר"ע היאך הוא סובר בשאר השלשה, דלענין מסית יש לו קושיא למה נקט ר"ע דבריו על זקן ממרא ולא על המסית שהוא קודם לו בפרשת שופטים, אלא ודאי דשם אין הדין כך, ויש ספק באיזה אופן נשתנה דין מסית אם השינוי הוא דבזקן ממתינין לו ובמסית אין ממתינין לו, ויש לו טעם נכון לזה דכל זמן שהוא חי יש לחוש שמא יסית אחרים עוד ועל כן ימיתוהו תיכף ויעשו הכרזה, אי אפשר שיעשו שם שניהם המתנה והכרזה, אבל בזקן ל"צ הכרזה רק המתנה לחוד, והא דאמר בברייתא דזקן הוא בהכרזה היינו דלא כרבי עקיבא, ומש"ה לא כתב רש"י כלום במסית כי נסתפק בדינו לר' עקיבא דס"ל כוותיה. וגבי זקן כתב רש"י בהדיא כר' עקיבא דממתינין וגבי עדים זוממין ובן סורר שבהם אין קושיא למה לא נקטה ר' עקיבא כי הם מאוחרים אחרי זקן וא"כ יש כאן ספק בהם היאך סבירא ליה לרבי עקיבא אם נאמר שגם בהם הוי הדין שממתינין כמו בזקן ור"ע נקט זקן לפי שהוא קודם להם, א"ד דבהם אין המתנה כלל רק מודה לדברי ר' יהודה דא"צ רק הכרזה, ע"כ נקט רש"י בזוממין ובן סורר הכרזה לחוד דהא ר' יהודה עכ"פ ס"ל דהכרזה בעינן. כנ"ל נכון בס"ד. וראיתי דרכים שונים בזה והנלע"ד נכון כתבתי: