דברי דוד על רש״י, ספר דברים טז:כ

צדק צדק תרדוף, הלך אחר ב"ד יפה. אם כוונת רש"י לתרץ כפל צדק צדק היה לו לומר ב"ד יפה יפה כיון שיפה פירוש צדק, ונראה דפסוק זה קאי אדלעיל שאמר מנה דיינים מומחים שיכולים לשפוט צדק, אמר כאן דודאי בני העיר יבחרו להם יותר חשובים שבאותה עיר וזהו ציווי על בני העיר, אבל מ"מ טוב להם שילכו לועד היותר חכמים כמו שאמרו בזה לבית הועד ובית דין הגדול שהוא צדק צדק. וע"כ לא הוצרך רש"י להזכיר רק פעם אחת יפה לפי שהב"ד במקומו הוא צדק היינו ויפה כמו שזכרנו בכל עיר ועור אלא שתלך לעיר אחרת ששם יש יותר יפה מב"ד יפה שבכאן ממילא יהיה שתי פעמים יפה:

למען תחיה וירשת, כדאי הוא מינוי הדיינים. הרא"ם פירש דתיקן רש"י בזה דל"ת דהאי למען תחיה קאי על דסמיך ליה דהיינו צדק צדק כו' דאין שכר בזה שהוא כולל לכל ישראל כ"א על מצות צדק צדק שהיא על יחיד שהולך אחר ב"ד יפה אלא דקאי על תתן לך דהיינו מינוי הדיינים. ולא ניחא לי בזה דא"כ לא היה לרש"י לכתוב אלא מוסב על תתן לך כמו שכתב על לשבטיך, וכ"ש שלא היה לו להאריך ולכתוב בלשון כדאי הוא שהוא לשון יתור וגם מה שסיים ולהושיבן על אדמתן כל זה שפת יתר הוא לפירוש הרא"ם. ונראה דרש"י הוקשה לו מה שאמר למען תחיה וירשת, וזהו פשוט דקאי על כל פרשה זו דהיינו מינוי הדיינים אלא דקשה הא לא נצטוו ישראל למנות דיינים אלא בכל שעריך דהיינו כשכבר ירשו את הארץ והיאך, אמר למען תירש כו' וכבר ירשוה, ע"כ אמר התירוץ שהכתוב אומר יש לי מצוה גדולה שאצוה לכם שתקיימו אחר זמן שכדאי היא שבשבילה אחיה אתכם ואוריש לכם הארץ ואכניע אותה לכם בשביל קיום מצוה זו שם. (זה ביארתי בימי בחרותי והוא יפה אף נעים בעזה"י):