דברי דוד על רש״י, ספר דברים טז:טו

והיית אך שמח, לרבות לילי יו"ט האחרון של חג רבים מקשים הא אך מיעוטא הוא, ומחוסר ידיעה מקשים כן, דאיתא בפרק לולב וערבה (דף מ"ח) והיית אך שמח לרבות לילי יו"ט אחרון או אינו אלא יו"ט ראשון כשהוא אומר אך חלק ומה ראית לרבות לילי יו"ט האחרון ולהוציא לילי יו"ט הראשון מרבה אני לילי יו"ט האחרון שיש, שמחה לפניו כו', ופירש"י לרבות לילי יו"ט האחרון לשמחה שלפניו לכוללו עם ז' הימים שיזבח שלמים ביום השביעי כדי לאכול ליל שמיני דהאי שמח למאי אתא כיון דכתיב ושמחת בחגך אלא לרבות ליל שמיני, וכיון דאתרבי ליל יו"ט שהוא טפל ק"ו להיום שהוא עיקר בשמחה ושאר הלילות ל"צ ריבוי, דימים אפילו לילות משמע וכי איצטריך ללילי יו"ט האחרון דאינו בכלל שבעה, וע"כ לילה אתרבאי שהוא סמוך לשבעת ימים דקרא ויום אתא בק"ו ואשמעינן שהשלמים הנזבחים בחג הסוכות ישמחו בליל שמיני שאינו יכול להקריב בלילה או אינו אלא לרבות לילי י"וט הראשון, ואשמעינן שצריך לזבוח שלמים עיו"ט לשמחת לילה הראשון ולא בעינן זביחה בשעת שמחה עכ"ל, הרי לפניך דאך מיעוטא הוא על לילה הראשון שא"צ לזבוח בעיו"ט בשבילו וריבוי דלילה האחרון מיתורא דקרא דשמח, ובפסחים פ' אלו דברים פירש"י דאתמעט יום השמיני אלא שכאן חזר בו רש"י, וכן עיקר דק"ו הוא: