דברי חיים חלק ב תכח

לחוד נמי סגי ועכ"פ צריך ר' אליעזר זוסמן השליח לקבל הגט בפני ב"ד ואח"כ יוכל לעשות שליח אחר בפני ב"ד לא זולת והי' שלום כדברי ידידו דו"ש יום ד' לך חר"כ לפ"ק סאנץ

סימן צב

לק' שטעקטשין

שאלה בגט שנשלח מאמעריקא על הבי דואר בלא קיום על הגט ולא אהרשאה (על הב"ד). ב' גם למעלה הגליון יותר מאצבע ומהצדדי' פחות מחצי אגודל גם כתבו בהגט פוגל ושמה באמת פיגל וגם כי בכתובה נכתב שמא באטשא פיגל כי כן הי' שמה מעריסה באטשא פיגל אך נשתקע מאז מעריסה ואילך ולא נקראת ולא נודע משם באטשא ורק בכתובה ביקשה אם המתגרשת לכתוב שני שמות משום סימנא טבא

תשובה על הולכת הגט ע"י הבי דואר כבר יש פלוגתא זו בראשונים והרמ"א ז"ל [סי' קמ"א סל"ה] כתב שאין נהוגים לשלוח ע"י עכו"ם והפ"י ז"ל [גיטין כ"ט ב'] החמיר במאד מ"מ נוהגין כעת ע"י הגדולים להתיר משום עיגון דשכיח השתא בעוה"ר והרבה בנים נולדו מנשים שנתגרשו [בגט] ע"י ב"ד ולכן אין להחמיר וקיום א"צ במקום עיגון כמבואר ברמ"א ז"ל בשם רשב"ץ [בסס"י קמ"ב] ובב"י ז"ל מובא בארוכה וכן פסק להלכה בנ"ב מ"ת [סי' קל"ו] הגם שב"א ז"ל [סי' ק"י] מחמיר לפי שלא ראה דברי הנ"ב דאם ראהו לא הי' חולק עליו וכן נהוגים וגם מה שהגליונות אינם כמבואר בש"ע מ"מ כלל לנו הב"ש ז"ל [סי' קכ"ה סקי"ט] בשם ד"מ דכל מה שבסי' זה הוא כשר במקום עיגון ובמקום שאשי"מ כזה כ"ע מודו דהוי מקום עיגון עיין ג"פ [סי' קכ"ה סקע"ט] ומה שלא כתב שם שלא נקרא בו מעולם רק בכתובה לע"ד נראה דבזה כ"ע מודים דכשר דלא גרע מחניכה שהכל קורין בו ורק דא עקא שכתב פוגל במקום פיגל וא"ל דיו"ד וא"ו המה מתחלפין וכשר במקום עיגון וכן ראיתי באחרונים כתבו כן ובאמת במכ"ת דבמקום נקודות לא שייכים אותיות מחלפים דנהי דאותיות מתחלפות אבל נקודות אין מתחלפים ואותיות במקום נקודות הוי כמו שהי' מנוקד חולם והוא כתב בניקוד חירק דודאי פסול ובלא"ה הרי שינוי במבטא בין נקודת צירי לנקודת חולם ובהדיא מבואר בב"ש ז"ל [בש"א אות י' יהודא ובאות מ' מתתי'] דבשינוי במבטא אפילו באותיות מתחלפות פסול ואין להכשיר משום שאין פוגל שם לשום אשה בעולם ולכן לא יטעו דבאמת כל הפוסקים כמעט כולם דחו סברא [זו] ובהרא"ם ז"ל הביא ראי' מדברי רש"י גבי תפאתה [גיטין ס"ג ב'] פירש"י ז"ל שם אשה תפאתא אבל על נפאתא לא פירש"י ז"ל שהיא שם אשה ואפ"ה פסול הגט בטעות כי האי. אך לכאורה יש מקום להתיר עפ"י מה שמבואר בס' למהרש"ק נ"י דאפילו אם כתב שם אשה בטעות כשר משום דלא צריך לכתוב רק שם אבי' בת פלוני וא"כ שמה ממש הוי כמו שם עיר הלידה לתוס' ז"ל [גיטין ד"פ ד"ה ושם עירו] שכשר דיכולים העדים לומר ע"ז לא חתמנו יעו"ש מובא דבריו בס' דברי חיים [על ה' גיטין בפתיחה אות ג' ואות י"ד] הגם שבס' הנ"ל משיג עליו בחזקה א' מהא דטפאתא דמסתמא כתבו שם אבי' כמנהגם בזמן הש"ס ב' דהוי כלא כתבו שמותם כו' דהא שמה בלא כתיבת שם אבותי' ודאי כשר וא"כ אם העדים אין חותמין רק על א' מהם א"כ לא ידעינן שם המתגרשת אם שמה נכתב בגט דעדים ע"ז דקדקו או דלמא אשם אבי' לחוד ועל שמה לא דקדקו ועוד בזה"ז דהעדים אומרים בפני הב"ד אנו חותמים לשם פ' לכתוב גט לאשתו פ' א"כ הרי חתם בפירוש ע"ז [ע"ש בד"ח בסוף שער שינוי השמות] אך מ"מ בנ"ד דידוע דהעדים לא ידעו שמה כלל ורק שכתבו עפ"י הבעל במקום עיגון וסמכו על אחרים ובכה"ג יוכל העד לחזור וא"כ הכא דחזינן שטעו ע"י מי שסמכו עליו ובטל עדות זו אבל מה שכתב שם אבי' דלא טעו בו נשאר קיים כנלע"ד לתור אחר היתר אך קשה בעיני מאד להתיר בגט שכתוב בו שם אחר וראי' דהא יש מכשירין בלא כתוב שמותם, וקשה לדידהו למה בשינו שמם אינה מגורשת כמבואר (בברייתא) [במשנה דף פ'] הא שמם הוי דבר שא"צ לכתבו וא"כ יאמרו העדים ע"ז לא חתמנו והוי כגט בלא שמות דכשר להי"מ א"ו דאם שינה פסול לכ"ע ובאמת לכאורה אין ראי' מזה שי"ל כיון דעכ"פ מדרבנן צריך לכתוב שמם שוב לא איקרי דבר שא"צ לכותבו דהא צריך לכתבו מדרבנן עכ"פ וא"כ לא שייך ע"ז לא חתמנו משא"כ בשמה [לבד] ושם אבי' לחוד אך עכ"ז אין ראוי לסמוך אפי' במ"פ להכשיר בשינו שמה כנלע"ד והנה אמרתי דילמא במדינת אמעריקא לשונם לדבר כן ומה שאנו קורין בצירי הם קורין בחולם וא"כ הוי כמו באריש שכתבו בוריש שמכשיר במרדכי ופסקו להלכה כן כל הפוסקים שאם ידעינן ששם זה נקרא שם כן מפני לשונם הגט כשר כי ניכר הדבר לכל שבמדינה זאת כותבין כן שם זה וא"כ ה"נ כיון שכתב בגט שנכתב באמעריקא אם ידוע לשונם שקורים כן בחולם פוגל כשר אך באמת הגיד לי איש אחד משם שמדברים שם כמו במדינתינו וא"כ הגט פסול

סימן צג

רב שלום לידידי הרב המאה"ג החסיד המפורסם החריף ובקי המושלם כש"ת מו"ה משה יעקב נ"י ראבד"ק אושפצין והגליל יע"א

הגיעני מכתבו אודות השאלה וז"ל נדרשתי מחכם אחד לשאול פי קדשו ותמכתי על קדושת ענותנותו שישיב דבר לשואליו והוא ע"ד גט שנמסר מיד בעל ליד האשה לפניו בצירוף שני דיינים ואחר שנתקרע הגט נודע לו שע"א מע"ח ומסירה הי' קרוב שני בשני מצד האם לא' מהדייניה עכ"ל השאלה

ידידי אתפלא האיך לא שם לבו לדברי הא"ז המועתק בג"פ [סי' קכ"ג] ס"ק י"א בד"ה שוב ראיתי דאלו ראה דבריו שם יראה דכל דברי הנ"ב ז"ל [מה"ת סי' קי"ד] אינם ואין חילוק כלל בין ארוסה דעיקר הטעם של הא"ז דכיון דבעי לעקור איסור ערוה החמורה צריך ב"ד וגם בקדושין שאינו בא לעקור רק להחמיר מ"מ מסופק אולי ילפינן הוי' מיציאה וגם גבי קדושין צריך ב"ד יעו"ש וא"כ נסתר כל פלפולו של הנ"ב ז"ל וגם פלפול של מעכ"ת אין לו מקום דבהדיא מקשה בעצמו הא"ז דלמה לא צריך תלתא ומתרץ דאוקמי' אדאוריי' דבחד סגי כר' אחא [סנהדרין ג'] ועד נעשה דיין וא"כ נסתר כל הפלפול מה שמפלפל הנ"ב וגם מה שמעכ"ת האריך ואני בעניי הבאתי ראי' לא"ז מהא דבמשנה בביצה [ל"ו ב'] לא חשיב גירושין בהדי לא מקדשין כמו שחשבו בתוספתא והתוס' כתבו [שם] משום דלדבר מצוה שרי גירושין מש"ה לא תני' לי' במתני' דלא פסיקו לאיסור כיון דלדבר מצוה שרי ולכאורה עדיין קשה לדברי ר"ת דס"ל דבאמת גם קדושין שרי במקום מצוה א"כ ליתני נמי (קדושין) [מגרשין] א"ו מוכח כהא"ז דגיטין הוי דין והוא בכלל לא דנין ותני חליצה לאפוקי מרבנן דחליצה אינו דין ומה דבתוספתא מחשבו י"ל משום דתוספתא ס"ל כרבנן דגם גבי חליצה כשרה בלילה דהוי כגמר דין ומש"ה מחשבין לי' בפ"ע לא כן מגרשין והרבה הארכתי פ"א בתשובה בזה [עי' לעיל סי' מ'] והעליתי דבודאי לא חיישינן לדברי הא"ז כי הוא נגד כל הפוסקים דלפמ"ש להא"ז צריך ב"ד דוקא בין בארוסה בין בנשואה וא"כ הוא נגד כל הפוסקים וא"כ בודאי במקום עיגון אין לחוש וכאשר העלה הג"פ ז"ל וגם בנ"ד בלא"ה כשר כיון שבתרי סגי [גם להא"ז גופא כמבואר בדברי'] וא"כ הוי רק נמצא אחד קרוב או פסול דהרבה סוברים שבדיינים כשר כמבואר בתשו' ריב"ש תי"ג [מובא בחו"מ סי' מ"ו בהגה"ה ס' למ"ד] וגם קשה מי נתן להם כח ב"ד כדי שע"י יפסלו הגט הלא כתב דסגי בעדי מסירה שהם יהיו דיינים והמה לא נצטרפו כלל עם הדיינים דהמה נצטרפו לעדות ורק הא"ז ס"ל דעד שהוזמן יוכל לעשות דיין א"כ הוא עד הוא הדיין ומה איכפת לי' שהי' ג"כ ב"ד פסול שנעשו ב"ד כיון שלא נצטרפו מעולם יחד לדין וא"ל כיון שהוזמנו לעדות א"י להיות דיינים ז"א דהא הא"ז גופא כתב דיוכל להיות ב"ד גם כשהזמין להעיד ואומר אני אדרבה דהדיינים הפסולים לפני חתימה בטעות נעשו דיינים ולא יוכלו לחוב לבטל הגט ואין בדיינתם כלום והעדים נעשו דיינים ולכן נ"ל דא"ל עיגון רק בשעת הדחק כשר בדיעבד אפילו לא"ז וגם יפה כתב מעכ"ת דהב"ד לחוד סגי בראייתם ומה שהוזמנו הקרובים לעדות לא יבטל ראיית הדיינים מעשיהם ואי משום מזוייף מתוכו לא שייך כאן כלל ולכן נלע"ד בשעת הדחק כשר הגט. יום ה' ז' מנחם תר"כ לפ"ק צאנז. [עי' לקמן סי' שאח"ז]

סימן צד

לכבוד ידידי הרב המאה"ג החריף השנון ירא ד' מו"ה אברהם ישכר אבד"ק הידאלמאש

שאלה במומר שגירש אשתו היהודית בהושענא רבה ומחמת גדול הנחיצה ושהי' יו"ט חוה"מ לא הי' שכיחי דיינים כשרים רק שני קרובים צירפו עם הרב וע"מ היו כשירים ושאל השואל אם יש לחוש לגט זה מחמת סברת א"ז מובא בב"י [סס"י קל"ו] ובת"ה רמ"ח דגיטין הוי דין וצריך תלתא וכאן נפסלו כולם ע"י הקרוב ולא הוי ב"ד כלל ופסול לדברי הא"ז ז"ל

תשובה בג"פ מעתיק דברי א"ז וז"ל הג"פ ס"ס קכ"ג שוב ראיתי בתשו' הרא"ם ח"ב סי' ל"ה דמייתי התם תשו' א"ז בארוכה דס"ל דנתינת הגט בלילה פסול דומי' דחליצה עוד כתב