דברי חיים חלק ב תכא

בשם ובדעתי הי' לכתוב את הגט ביום וי"ו בבקר השכם ולהשמש צויתי שישב אצל המגרש וידבר עמו ובפרט ליום המחרת בעת כתיבת ונתינת הגט שישגיח עליו בעינא פקיחא והנה לסוף לא באת האשה חומ"י לפה וביום וי"ו מעט על היום באת האשה עם אחי' הנזכר ושאלתי אותה מדוע לא נסעו תומ"י לפה כאזהרתי אליהם ומענה בפיהם שהיו עייפים ושכבו לנוח מעט על שעות שתים והמתגרשת שכבה לישן על התנור ואמה שכבה על הליזאנקע שאצל התנור ובעלה החולה שכב על המטה שבבית הגם שהוא בחדר אחד עכ"ז שכב אצל החולה אחי המתגרשת הוא השליח הנ"ל וסמוך להחולה שכב השמש שלי שהנחתיו בשם והנה בבא האשה לפה התחיל הסופר לכתוב את הגט והעדים חתמו א"ע כדת ואח"כ מסר הסופר את הגט ליד השליח להולכה כו' והשליח מסר הגט ליד האשה לפני הע"ח כו' והנה הגם שבעת שהייתי בכפר הנ"ל אצל החולה לא עלה בלבי לחשוש לטירוף דעת אפי' לזמן כמה וכמבואר לעיל עכ"ז הנחתי בשם את השמש שלי עם מורה שעות והזהרתיו בתוקף אזהרתי הכל כמבואר ובפרט על זמן כתיבת הגט ונתינתו הזהרתיו שישגיח ויפקח עליו בטוב ואחר שקבלה האשה את הגט מיד השליח להולכה נסעה בחזרה להכפר ושלחה את השמש הנ"ל לפה בחזרה ביום א' אחר ש"ק ומענה בפי השמש שהוא בדעתו צלולה כמאז כן עתה כאחד האדם הבריאים ויחי' עוד זמן כמה והי' שפוי בדעתו גם בעת הכתיבה ונתינה כו' והחולה הנ"ל ביקש מאתי איך שצרכיו מרובים למען רפואתו לבשל תבשיליו ושאר צרכיו להתיר לו אחר הגירושין שתשב עמו המתגרשת ותשרת אותו ותבשל תבשילו כמקדם והתרתי לו שתהי' עמו בבית אחד ותשרת אותו לכל צרכיו למען רפואתו כמקודם אך שיהי' שומר ביניהם בכל עת ולבל תתיחד עמו בשום פעם ומסתמא כן הי' עד ב' שבועות חיים לנו ולכל ישראל שבק כן הוא תורף המעשה

תשובה להרב המאה"ג כו' מו"ה יצחק יעקב נ"י אבד"ק שפאלא

קבלתי מכתבו והנה לולי מליצת קדוש ד' נזר דורנו הקדוש מהר"א נ"י לא הייתי משיב כלל כי אין כחי כמאז ומוטרד גדול בענינים הכרחים אך לאהבת הצדיק נתתי אל לבי והנה אני רואה אחד משני אלה בהמערער או שהוא אינו בקי בה"ג או שמחמת קנאת איש כתב מה שכתב מ"ש לערער שיש רק אחד לבדקו תמוה לי מאד דאפילו לדברי פר"ח [סי' קכ"א ס"ק יו"ד וס"ק י"ז] מי אמר לו שאין ע"א נאמן בחששא קלה זו שמא נטרפה דעתו ופשטות כל הפוסקים דבדיעבד כשר בלא בדיקה והפר"ת גופא כתב בלשון אפשר ובודאי לשיטת רוב הפוסקים להעמיד האיש על חזקתו שראהו שהי' בדעת מיושב נאמן ע"א וא"ל שהוא נגד חזקת א"א דהא חזקת א"א כבר בטל שהרי נתן לה גט כבר ורק החשש שמא לא הי' בדעתו ונבטל הצווי ראשונה ע"ז העמידו על חזקתו יעוין בט"ז [ס"ס מ"ח] לענין וושט ובראש אפרים [בכללי חזקה] ובפלתי [סי' נו"ן] ואפי' להמחמירין שם אבל על הבדיקה שהוא לחומרא וספק בעלמא כ"ע מודים דאפילו לכתחלה סומכין על ע"א. ב' מה שלא כתב שהצווי הי' במקום אחר היטב [עשה] מעכ"ת שהרי צוה לכתוב באיזה מקום שירצה המסדר או הסופר א"כ שוב אינו מחזי כשקרא ובפרט דבמקום עיגון הפר"ח בעצמו מיקל ועיין בגט מקושר ואשר לא כתב מקום עמידת האיש תמה אני עליו והלא כן נוהגין כל ישראל לכתוב בלא סימן ובלא מקום עמידת איש ואשה כגון בבע"מ או בשולח גט למקום אחר ולפע"ד שזה המערער לא ראה גיטין הרבה לפי מנהגינו ומה שחש ליחוד תמה אני כיון שהי' כמה אנשים בחדר ושכבו אנשים אצלו איך שייך לחוש הא זה לא הוי יחוד כלל כדמשמע באה"ע. ומה שהקשה למה התיר להתייחד הלא בהדי' מבואר באה"ע ה"ג קרוב לסופו [סי' קמ"ח ס"ב] שמותר להתייחד ע"י שומר. ומה שהקשה שתלה הכתיבה בדעת הרב המסדר אתפלא מה קשה לו אי משום ברירה הא בכה"ג דלא תלה רק אם ירצה פ' בכה"ג הכשירו הגאונים שלפנינו והרבה האריך מהרש"ל לפסוק כן להלכה ובפרט באיזה מקום [שירצה המסדר] שהרי כבר בא חכם ובשעת כתיבה נתברר המקום ורצון המסדר וגם להש"מ נודע הדבר ששם כותבין הגט והוי כבא חכם [עירובין ל"ו ב'] ובפרט דבאיזה מקום יכתוב לא שייך כלל ברירה וכמו בנותן גט לשליח ואומר באיזה מקום שתמצאה ודו"ק וגם הא הכתיבה הוי בבירור ופשיטות ורק באיזה מקום תלוי בדעת המסדר ומאי שייך כאן ברירה כ"ז כתבתי להלכה והגם שמנהגי כעת מחמת כי לעת זקנתי וחולשת כחי אני מונע מלפסוק שאלה לדינא אך זה דבר פשוט שמותר להורות בפני רבו כביעתא בכותחא ובפרט שכבר הורו גאונים להתירה בלא חליצה ולדעתי שהמערער גופא יחזור מדבריו כדי שלא יכוה בח' דר"ת ז"ל [המובא בסי' קנ"ד סכ"ב]

ובנידון העופות נ"ל דאותם שבמדינתנו ראיתי שהובאו לפני עופות כאזמיר שאוכלים שם מכבר עפ"י מסורה ואותן שבמדינתנו הם הם כאותם ממש וידוע לנו שהובאו משם ע"י השרים שבגלילותינו ולכן לא מחיתי בהמתירים אבל הגידו לי שבמדינת רוסיא מצויים עופות אחרים אין דומין לאלו כלל ואלו ע"ט המה כהנראה ולחשש חילוף ראוי להחמיר והי' שלום כו'

סימן פג

לידידי מחו' הרב המאה"ג החריף ובקי המושלם כש"ת מו"ה בערש פרעגר ג"י

[א"ה לפי הנראה דהשאלה הי' באחד שנשלח אל ארץ גזירה ורצה לגרש אשתו בתנאי אם לא יבא וחשו שמא יבטל הגט קודם חלות התנאי]

הגיעני מכתבו וידוע לכ"ת גודל טרדותי וחומר הנושא וקוצר המשיג ויראתי מאד להורות בזה כידוע מאמר חז"ל [קידושין ד"ו] כל שאינו בקי בטיב גו"ק לא יהא לו עסק עמהם ואפילו לא ידע הא (דר"ש) [דר"ה א"ש] ובעוה"ר הרבה דברים בגו"ק הנעלמים ממנו ואנה אשא את לבבי להורות אולם אמרתי להציע לפניו דעתי בזה והוא וכל דייני עירו יעיינו היטב ואם תסכימו לדברי הרי טוב וד' הטוב עמנו בדבר אמת. הנה מה שחשש כ"ת לסברת בעה"ע ז"ל [המובא ברמ"א רס"י קמ"ג] דס"ל דיכול לבטל הגט אפילו בתנאי ע"מ וכתב מעכ"ת לומר דלשיטתו ע"כ דס"ל דכיון דעדיין חלות הגט תלוי בהתנאי לא נגמר מעשה הגט כלל מעכשיו ולכך יכול לבטלו ממילא] דס"ל דבעי במעכשיו תנאי כפול [וכדעת הי"ח בסי' ל"ח ס"ג] כיון דלדידי' [התנאי לבטל המעשה קאתי דע"י התנאי אין חלות להמעשה תיכף וזולת התנאי תיכף] המעשה קיים ושוב לא יוכל דיבור (לבטל) ע"ת [לבטל] מעשה רק ע"י תנאי כפול עי' ב"ש סי' ל"ח סק"ד ולכך רצה השואל לחדש ליתן גט בע"מ בלא תנאי כפול ואז גם לדעת בעה"ט אין חשש דממילא לדידי' התנאי בטיל ומעשה קיים] ובאמת לשון בה"ע בפירוש שכתב דהמעשה מתחיל מלמפרע רק שבידו לקיים המעשה כמ"כ יוכל לחזור יעו"ש בלשונו שמביאו חי' הרשב"א ז"ל גיטין [דף ע"ו] ומבואר שם בהדיא דטעם של בה"ע כיון שבידו לקיים המעשה כמו [כן] בידו לחזור כיון שעדיין איננו כריתות גמור ולכן גם מ"ש מעכ"ת לכלול בתנאי שלא לבטל אינו דכ"ז לא מהני כיון שבידו לקיים התנאי יוכל גם בדבורו לחזור יעוין ברשב"א ויבין דדברי מעכ"ת קשים להעמיד בכוונת בעה"ע ויש יותר ריעותא באם יאמרו לו בלא כפילת התנאי כיון דתיקון שלנו הוא לומר מסידור הנסדר לנו ודעת הבעל ג"כ לזה ואם נטעה אותו בנוסח אחר הגט בטל בכל ענין משום שכל המגרש אדעת הסדר שנסדר ויעוין בש"ג ב"ב פ' הספינה שכתב דהמשנה מכפי מנהגי מקום הבעל אינו גט כלל וכ"כ כיוצא בזה הפ"י ז"ל בגיטין דף פ' יעו"ש. אולם מה שלע"ד נראה לעשות בדרך זה לסדר גט אחד ע"ת שאם לא יבא לשנה או לשתים (בתנאי כדין) [יהיה גט] ואח"כ יקדשה מחדש אם יקיים התנאי ולא יבוא שיהא הגט גט תהא מקודשת מעכשיו ולאחר שתי שנים אם יבא [ליום אשר יגבילו] וכדומה ואחר הקדושין יכתוב גט שני ורק יתנה אם יהי' בקדושין ממש לא יהי' ט ואם לא יהא ממש בקדושין יהא הגט סתמא וא"כ אם לא יבטל הגט הראשון ולא יבא [אף ליום המוגבל בתנאי הקדושין] ממילא גט הראשון גט והקידושין לא חלין כיון שלא בא ואם יבא יהא הגט בטל ובזה אנו חפצים ואם אולי יבטל הגט שאפילו אם לא יבוא לא יהא גט ולדעת בה"ע ז"ל יכול לבטל מ"מ א"כ שוב בטלו הקדושין ממילא דהמקדש אשתו אינו כלום וא"כ יהא גט השני גט ואם נפשך לומר שיבטל התנאי השני ג"כ ויאמר שיהא הגט בטל] גם אם לא יהי' ממש בקידושין ז"א דממ"נ אין בידו ובכה"ג גם בה"ע מודה דלא יוכל לבטל והוא לא בידו בשום אופן לבטל ואינו בידו כלל [לקיים התנאים שלא יחולו הגיטין] דאם יבטל גט הראשון ממילא נצב האחרון ואם יבטל האחרון ולומר דבידו לקיים התנאי היינו שלא יבא בזמן המוגבל רק שני ימים לאחריו אז הגט הראשון חל והקדושין חלין וגט השני בטל מכח התנאי [עכ"פ מגורשת מכח גט הראשון ואם יבטל (הקדושין) [הראשון] מחנות שיבא בזמן הראוי א"כ גט השני חל וכיון שאין בידו בשעת גט האחרון לבטל את שני הגיטין [ע"י תנאו] ממילא לא מקרי בידו וגם הבעה"ע ז"ל מודה דלא יוכל לבטל את הגט האחרון ואין לחוש דיבטל בין גט הראשון לאחרון את הראשון דזה ליתא הרי (נוכל ליתן לו) [נותן לה] ע"ת דאם יהי' ממש בקדושין וכנ"ל