דברי חיים חלק א רעב

מחזקה היינו דינא מחזקה לענין מוסגר אבל לא לענין מוחלט דע"ז לא יצא מהחזקה דגם כן יש ממש לאיש ב' חזקות שאינו מוחלט ולא מוסגר ואי שיצא מחזקה היינו להסגר ולא לחלוט אך דזה קשה דהא לפמ"ש א"כ אם יהי' הדבר בספק יהא טהור גמור וא"כ מאי חזקה שייך לומר שלא הי' בהרת הא בהרת לפנינו וכדברי הרשב"א ודאי שלא עתה נולד ויצא מחזקה ואי שלא הי' בהרת להחלוט הא אדרבה זולת החזקה יהי' טהור גמור וא"כ מאי חזקה איכא כאן ולמה ס"ל (לר"מ) [להר"ש] דהוא מוסגר הוי להיות טהור גמור ולכן י"ל דהר"ש ז"ל לשיטתו גבי גבינות דלא ס"ל כסברת הרשב"א בתה"א ודאזלינן בתר חזקה גם שיצאתה מחזקתו [כמבואר שם בתה"א בשמו וע' בט"ז סי' פ"א סק"ב] ומש"ה שפיר כתב דהוי מוסגר עכ"פ גם לר"י דאזיל בתר חזקה אך לפי שיטת הרשב"א ז"ל י"ל דלר"י טהור לגמרי דחזקה זו איתרע. אולם י"ל דמדרבנן אזלינן גם בתר חזקה כי האי לחומרא כמו דאמרינן בנדה הגם דהתם רק לקדשים

וא"כ לפי"ז הוי מדרבנן עכ"פ טמא מוסגר ועפי"ז א"ש מה שהקשה הר"ש ז"ל דסתם התנא דלא כר"י אשר הקב"ה ורבה כוותי' ולפמ"ש א"ש דמחלוקת ר"י ורבנן הוי לענין דאורייתא ולענין אי הוי מוחלט או טהור דרבנן ס"ל דאמרינן דדרך הבהרת לבוא מקדם כסברת הר"ש והר"מ ז"ל ומש"ה הוי וודאי מוחלט ולר"י גלי קרא דלא ניזל בתר סברא זו וממילא מספק טהור לגמרי אך מדרבנן טמא כנ"ל וזה כוונת המשנה [שם פ"ה מ"א] לאח"כ כל ספק נגעים להקל חוץ מזה היינו מדרבנן ועפי"ז שפיר פסק הרמב"ם דטמא וכסתם משנה דספק כזו להחמיר אך היינו מדרבנן ולפיכך כתב ויראה לי דטומאתו מספק היינו דמה"ת טהור גמור וכל טומאתו אינו רק מדרבנן מספק ויצא לו להרמב"ם כן ממה דפסק רבה דטהור והיינו דפלוגתא במתיבתא דרקיע הוי לענין מה שכתוב בתורה כמו שפירש"י ז"ל [שם בהשוכר ד"ה טהור וז"ל טהור לפי מה שכתוב בתורה] ומש"ה פסק רבה כר"י וכן הרמב"ם ז"ל נמי סובר כן אבל מ"מ טמא מספק מדרבנן כאשר סתם המשנה ודו"ק וע"כ [צריך לומר] כן דכוונת הרמב"ם ז"ל מדרבנן דמה"ת לא מצינו ספק טומאה בנגעים קודם שנזקק לטומאה כמבואר ודו"ק: סימן מט [נשמט מחלק אבן העזר] להרב המאה"ג כו' מו"ה מתתי' נ"י האבד"ק פאנזעשט בוואלאכייא יצ"ו

אודות השאלה בעיר שרוצין לחדש ולכתוב בה גיטין ושם העיר פאנזעשט והנהר שם ראקווא והרב דשם מאריך בדברי האחרונים אך מה שנלע"ד בקצרה הוא כך מחמת שאינני בקי בשפת מדברת של מדינת וואלכייא לא אוכל להורות וכמבואר בשער אפרים ובשו"ת עדות ביהוסף דמי שאינו בקי בשפת לשון המדינה לא יוכל להבין האיך יכתוב ולכן לא אחקור בהנעלם ממני אך בנידון הזיי"ן כיון שישראל והעכו"ם קורין בשוה בודאי א"צ לכתוב דמתקרי כלל וכ"מ בנ"ש גבי באמברק יעו"ש ומובא בס' דברי חיים בשער הנקודות בניקוד פת"ח. וגם אם לכתוב אל"ף אחר הרי"ש ראש המדברים בזה בשו"ת מהריב"ל שדעתו שיש לכתוב דבר שבפת"ח באל"ף וראי' מרש"י גבי ינחם כתיב ואולם אעפ"כ העלה דתלוי במנהג מדינות ובמדינתינו כותבין בלא אל"ף עיין בס' דברי חיים וכ"מ בט"ג אך להרחבת הלשון כותבין אל"ף היכי דליכא למטעי בקמ"ץ וכן הסכימו כמעט כל האחרונים ועיין גבי ולק ופראדל וגבי זלטא ולכן אם אין מקום לטעות ולקרא בקמ"ץ היינו שאינו שכיח שם כזה בקמ"ץ יכתוב האל"ף לאחר הרי"ש. ובנהר אם לכותבו מחמת שבאיזה מקומות נכזבו מימיו לפעמים בעת החום בודאי זה ליתא כלל שפרת נכזבו מימיו באיזה מקומות כמבואר בבעה"נ להראב"ד ואעפי"כ כותבין דיתבא על פרת. ומה שנקרא בחטף סגול שפיר דמי לכתוב ביו"ד דכ"כ בב"ש דלא מטעם שהתחילו לכתוב ביו"ד ולקרות בחיריק שניתנה והאריך בזה גם בס' ד"ח מאריך בזה אבל ממה שהביא בשם מורו הגאון מהר"ש שהורה לכתוב ביו"ד אפי' קורין אותו גם עתה מתחלה ועד סופו געטשליק מ"מ כותבין ביו"ד: כ"ז כתבתי לעורר כ"ת על ההקדמות שהבאתי אבל לדינא אני מונע עצמי מלפסוק בדבר שלא נודע לי מבטאם ומכ"ת יבין לאשורו והי' שלום: סליקא בעזה"י חלק חושן משפט