דברי יששכר ג

הקדמה

חכז"ל רועי ישראל. אדירי התורה. שרי קודש. זקני הדעת והתבונה. אשר אמונה אזור חלציהם. והענוה לבושם וכסותם. הודם ותפארתם. מה מתקו מדבש מדברותיהם ממדבר מתנה. ודבריהם כפטיש יפוצץ סלע. כמאמרם ז"ל (סנהדרין דף ל"ד) מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא א' מתחלק לכמה טעמים. וכמאמרם (חגיגה דף ג') כמסמרות נטועים מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבים ודבריהם יורדים עמוק עמוק ובכל אשר יפנו. נוגה כאור תהי'. להאיר על הארץ ולא להאפיל. להחיות ולא להמית. לקרב ולא לרחק. להטיב ולא להרע אשר ע"כ אמרו בברכות (דכ"ח) ביציאתו [מבהמ"ד] הוא אומר מודה אני וכו' ששמת חלקי מיושבי בהמ"ד ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לד"ת והם משכימים לדברים בטלים. אני עמל ומקבל שכר. והם עמלים ואינם מקבלים שכר הלא ישאל השואל מה הוסיפו עתה במאמר השני "אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקברים שכר" הלא כבר אמר שהם משכימים לדברים בטלים וכל אדם יבין אשר העוסק בדברים בטלים אינו מקבל שכר והדיבור הזה נראה כפול. ומפי מאורינו לא יצא דיבור כפול אם לא ירמז לכונה חדשה: אך לדעתי מלות האלו 'יושבי קרנות' תרתי משמע. ושיחם ושיגם של רבותינו יבין רק איש אשר ישים על לבו להבין דבריהם

יש יושבי קרנות כמשמעם וכמ"ש רש"י ז"ל במקומו שם. ועליהם אמר שמשכימים לדברים בטלים. אבל [יש גם יושבי בהמ"ד] שאינם משכימים לדברים בטלים אך גם המה נקראים יושבי קרנות שלהם קרנים לנגח ולהזיק לבלע כל חלקה טובה. כמ"ש רז"ל שהשטן מרקד בין קרניו. שנבראו לצער את הבריות ונקראים לפעמים בל' נקבה כמ"ש (זכרי' ב') אלו הקרנות אשר זרו את יהודה. ותורתן של אלו אינה תורת חסד. עליהם הוא אומר הם עמלים ואינם מקבלים שכר

והאות ע"ז שמסיים הם רצים לבאר שחת יגיד עליו רעו במשנה דאבות פ"ה ומקרא הנלוה לו נזכר בסנהדרין (דף ס"ט) על ת"ח שלא היתה תורתם תורת חסד] כן אני אומר בהוציאי את ספרי זה לאור. הנני נותן הודאה לד' ית' ששם חלקי מיושבי ד"א של הלכה. ולא שם חלקי מיושבי קרנות לא מן הראשונים ולא מן השניים

נולדתי בעיר שרענצק ודירתי היתה בעיר פלאצק ונעשיתי לרב בקהל ראטשונז ואח"כ בק' פראשניץ ואח"כ בעיר הגדולה והנכבדה ק' שעדליץ וכעת הנני יושב בתוך עמי פה קהל בענדין יע"א

ות"ל רוב ימי קבעתי שיעור מיוחד לתלמידים מקשיבים. היו זמנים הרבה שיגעתי מתוך צער ומסירת נפש כמעט. וכמו שאמרו רז"ל אלף נכנסים למקרא ועפ"י חשבונם יוצא רק אחד מהם שמצליח להוראה. וזה שנכנס להוראה מציל על כל האלף שיהיו כולם נחשבים בכלל נכנסים ללמוד כמ"ש אין פרץ ואין יוצאת. כן יש הרבה פעמים שאדם לומד ומתיגע ואם יש עכ"פ שעה אחת שלומד לשם שמים השעה הזאת והלמוד הזה הוא למליץ בעדו להציל את כל השעות כולם כתרומת מעשר מן המעשר שכולם לא יהיו נקראים יוצאים לריק

ע"כ בהגיעי ת"ל לימי הזקנה שבאבות אמרתי אחרות על ספר חלק מחדושי תורה אשר לי בכתובים אולי אזכה שדברי ימצאו חן בעיני יושבי בהמ"ד הפשוטים אשר כמוני. כה יזכני ד' לעת זקנה אל יעזבני ועוד אזכה ללמוד וללמד תורה עם תלמידים ישרים עד עתה תשוב החיה למקומה בחיק ד"א של הלכה. כמ"ש הליכות עולם לו אל תקרי וכו' ותקון סופרים הוא זה שמתקנים ההולך באורחותיהם לפתוח לו פתח לדרך חיים אשר בתוך הגן

דברי המדבר בצדקה מצפה לראות מהרה ישועת ישראל בשוב אל נוהו האדון אשר אנחנו מבקשים הוא יאיר עינינו בתורתו הקדושה לו עצה ותבונה לפ"ק ישכר בעריש חופ"ק הנ"ל.